נשמת אדם/ב/קנא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הטור כתב בסי' תרמ"ט דניקב כשר בשאר הימים אע"ג דלשיטתו הדר פסול כל ז' וס"ל דניקב הוא מטעם תמה אבל הריטב"א ריש פ' לולב כתב דניקב הוא מטעם הדר ונ"ל דהטור לשיטתו דס"ל דחסרון כ"ש פוסל אפי' אינו מפולש ונקב במפולש אע"פ שאינו חסר שפיר י"ל דפסול דניקב משום תמה אבל הריטב"א לשיטתו דס"ל דחסרון שאינו מפולש אינו פוסל אלא בכאיסר אבל פחות מזה לא נקרא חסרון כלל וא"כ אין סברא דחסרון כ"ש אף במפולש שלא יהיה תמה ולכן כתב משום הדר:
כ"כ הלבוש אבל לא ידעתי מנ"ל דלא מצאתי טעם זה בשום פוסק דאף דנסדק מיירי בלא חסרון הא ניקב מפולש לדעת הרא"ש והטור מיירי נמי בלא חסרון. ואפ"ה כתב הטור משום תמה:
ואמנם נ"ל ראיה ברורה דטעם משום הדר דע"כ נסדק מיקרי תמה מהא דסוף סוטה גבי שמיר דאמרי' דגבי אבני אפוד כתיב במלואותם ולכן א"א לכתוב עליהם בסכין אלא ע"י שמיר והאבן נבקע כתאנה המבקהת ע"ש הרי להדיא דאע"ג דכתיב במלואותם ובעינן שיהיה תמה אפ"ה מה שנסדק מיקרי תמה וא"כ ה"נ וע"כ הטעם משום הדר:
עיין בט"ז ובמ"א מה שהגיהו בר"ן ובאמת הגירסא שכתב הבית יוסף בר"ן כך הוא בריטב"א וא"א לומר דגם שם נפל טעות ועוד כפל דבריו וא"א לומר שיש בו טעות ולכן נ"ל דס"ל דאין הפירוש בגמ' כמו שכתבו תוס' ורא"ש אם נקלף תנינא דאם נשתייר למעלה ולמטה כשר דבאמת זה לא תני במתני' בהדיא דאם נשתייר כשר אלא דה"ק דרבא בעי נולדו סימני טרפות מהו ופריך אם נקלף תנינא ואם נסדק תנינא ר"ל דמצינו דנקלף ונסדק הם סימני טריפות וזה תני במתני' בהדיא דפסול מ"מ אינו מההכרח שיהיה דומה ממש לטריפות דכמו דהתם בנסדק אם נשאר למטה ולמעלה כשר ה"ה הכא דדוקא סימני טריפות בעי רבא אם הוא סי' פסול באתרוג אבל בשיעורן אינם שוים והא ראיה להסוברים דנקב בלא חסרון אע"פ שמפולש כשר ובטריפות טריפה וכן להיפך בטרפות אפי' ניקב מעבר בלב אם אינו מגיע לחלל כשר ובאתרוג אם ניקב מעבר לעבר פסול אע"כ צ"ל דאע"ג דבטריפות במפולש טרפה אף בלא חסרון מ"מ באתרוג כשר אלא דבעיא דרבא הוא אם סי' זה טרפה כבהמה ה"ה באתרוג פסול וכ"א שיעורא לחוד ואפשר שגם דעת רש"י כן ומ"ש דבגרגרת אם לא נשאר טרפה אין כונתו דקושית הש"ס אי נסדק תנינא דאם נשאר למעלם ולמטה דכשר דאיך פריך תנינא דזה לא מפורש במשנה אלא דרש"י כתב היכן מצינו שיהיה נסדק טרפה וע"ז כתב כגון שנסדק הגרגרת ולא נשאר כלום אבל מ"מ קושית הש"ס אי נסדק תנינא הוא רק דתנינא דפסול אבל השיעור אין לדמות לטריפות דבאתרוג בנסדק רובו טריפה ועוד דע"כ ל"ד לגמרי לטריפות שהרי כתב הר"ן דאם נסדק רוב קליפה חיצונה פסול וזה לא מצינו בטרפות שהרי אפי' אם נסדק הגרגרת בכולו ולא הגיע לחלל בודאי כשרה אלא על כרחך דבעיקר הדין בעי רבא אם סימן טרפה הוא באתרוג אבל בשיעורא אינן שווין ובזה מוישב ג"כ מה שהקשו תוס' על רש"י שכתב דנקלף כולו כשר דאדרבה בטרפות הוגלד כולו טרפה ובזה לק"מ דאינו דומה בשיעורה לטרפה דבאתרוג תלי הדבר בהידור וכיון שנקלף כולו יותר מהודר מבנשאר מקצת ולפ"ז גם מה שהשיג הב"ח עד רמ"א הביאו המ"א דמצד א' לכ"ע לא פסל ברובו וליתא דאינו דומה לטרפה ממש בשיעורא וז"ל ריטב"א נסדק פי' לארכה ברובה משני צדדין מלמטה דאילו בחוטמו במשהו פוסל ואם נסדק מיעוטו אפי' מצד אחד כשר (נ"ל דר"ל אפי' נסדק כל צד אחד כיון שהוא מיעוט האתרוג כשר) ויש מחמירין לפסול אפי' כשאין הסדק ברובו למטה עובר משני צדדים שהוא סדוק מצד א' עד חללו ויש מחמירין אפילו ברוב הקליפה החיצונה עכ"ל הרי להדיא דלא כב"ח ומ"א ודברי רמ"א קיימין וכן משמע מרי"ף שכתב סתם בנסדק ובודאי משמע דרוב צד אחד קאמר דבכל דוכתא קי"ל רובו ככולו ומאוד אני תמה שבספרי רמב"ם שבידינו נשמט לגמרי דין זה דנסדק וגם בסמ"ג לא כתב לא נקלף ולא נסדק והכלבו שכל דבריו לקוחים מרמב"ם לא הזכיר ג"כ נסדק ואף שאח" כ בהחשב הפסולים כתב נסדק נ"ל פשוט שהוא ט"ס. וצ"ל נקלף שהרי בפרטן כתב נקלף ובכללן כתב נסדק ולא נקלף וכיון שלא ראיתי לא' מן הראשונים והאחרונים שהעירו בזה דבר פשוט הוא שהוא השמטת הדפוס ומה שתמה הט"ז לא נחמיר בנסדק כר"ן שהוא יחיד לא ידעתי כוונתו שהרי הר"ן והריטב"א לא כתבו זאת מדעתם אלא שכתבו יש מחמירין ויש מחמירין א"כ אינו דעת יחיד ולכן נ"ל דאין להקל כלל מדברי רמ"א ודלא כט"ז ומ"א:
דעת הטור וכ"כ הש"ג דהא דכתב הרא"ש דברובו דוקא במראה פסול זהו דוקא לסברת י"א דס"ל דאע"ג דאינו דומה למראה אתרוג אפי' ב' וג' מקומות ומכ"ש למקום א' כיון שהוא מקצתו כשר וא"כ ה"ה בכולו אע"ג שאין לו מראה פסול רק שאין לו מראה אתרוג פסול אבל נשתייר בו כסלע כשר וא"כ ע"כ מה שכתב ברובו פסול היינו דוקא במראה פסול אבל לדעת הראב"ד דב' וג' מקומות כיון שאינו דומה למראה אתרוג פסול וא"כ הא דבמקצתה כשר היינו דוקא במקום א' ויש לו מראה אתרוג דוקא כשר ובכולה אפילו יש לו מראה אתרוג פסול וא"כ ברובא פסול אם אין לו מראה אתרוג ובחוטמו כיון שאינו דומה למראה אתרוג אפי' בכ"ש פסול וכ"כ בהדיא ברמזים ולולי דבריו היה נראה לפרש דברי הרא"ש שכתב דברי ראב"ד דהא דקיי"ל נקלף מקצתו כשר דוקא במקום אחד אבל בב' מקומות אפי' יש לו מראה כשר כיון שאינו שוה לשאר האתרוג פסול ויש מכשירין בזה וע"ז סיים הראב"ד דאם יש למקום הנקלף מראה פסול לכ"ע פסול אפילו במקצת אם הוא בב' מקומות ומה שכתב בחוטמו בכ"ש פסול י"א דקאי דוקא אמראה פסול או די"ל דלראב"ד כיון שאין לו מראה אתרוג פוסל בחוטמו בכ"ש אח"ז כתב לחלק דהא דקיי"ל דבכולם פסול ל"ד אלא דה"ה ברובו אך ע"ז קשה הא דקי"ל בנשתייר כסלע כשר ע"ז כתב הרא"ש דזה דוקא במראה פסול בזה אפי' נשתייר המיעוט יותר מכסלע פסול ואפי' לדעת הראב"ד דפוסל בב' מקומות אפי' מראה כשר רק שנשתנה ממראה האתרוג התם גרע מנקלף כולו דהוי כמנומר משא"כ כולי דהוי הכל במקום אחד אך לטור שומעין:
מה שכתב המ"א בשם המבי"ט דדוקא ב' אבעבועות לפחות כבר כתב א"ר בשם כ"ג שכתב דאין זה דקדוק ול"נ דהמעיין ברמב"ם ובפוסקים משמע להדיא דאפי' בא' פוסל והנה המ"א ס"ק י"ז משמע להדיא דס"ל דנסדק הוי טעמא דפסול באתרוג משום חסר אלא דבחוטמו הכל פסול משום הדר ולפ"ז ה"ה בחסר כל שהוא בחוטמו אינו הדר ופוסל לדידן כל ז' וכן משמע להדיא מדבריו בסימן תרמ"ט ס"ק י"ז שכתב בשם ר"א מפראג דניטל פטימתו פסול כל ז' ובאמת לענ"ד אינו מוכרח כלל די"ל דלהר"א היה ק' לו קושית המ"מ דתיפוק ליה בנטלה פטמתו משום חסר להסוברים דלא בעינן כאיסר ואפשר שכן דעת ר"א ולכן הוכיח דהפסול משום הדר אבל מה שדקדק המ"א מדברי המ"מ שהקשה מניטל עוקצו ולא מפיטמא אינו מוכרח נ"ל דבאמת קו' המ"מ גם מפיטמא וכ"כ בר' מנוח להדיא וז"ל ודוקא אם היה לו פיטמא דהו"ל חסר ועוד כתב וז"ל והני תרתי פסולי דניטלה פטמתו ועוקצו דפסלינן ראיה לרבינו דחסר אע"פ שאינו מפולש פסול עכ"ל הרי להדיא דס"ל דפטמא משום חסר ומה שהק' הר"א כבר תירץ המ"מ כיון שאינו מגוף האתרוג וא"כ ה"ה לפטמא ומ"ש המ"א ראיה מסימן תרמ"ה סעיף ו' כוונתו מ"ש שם בשם ירושלמי דנקטם הלולב פסול משום הדר ומזה הוכיח המ"א דכל שהוא בראש פסול מטעם הדר נ"ל דטעמא דירושלמי אינו משום שהוא בראשו אלא דס"ל דפסול דנקטם הוא מטעם הדר וכ"מ בירושלמי בעון קמיה ר"א יבשה ציצתא מהו מה בינו לקטום א"ל זה הדר וז"א הדר וירושלמי אזיל לשיטת דסבירא ליה דיבש הוי הדר ופסול מטעם לא המתים ועל כל פנים משמע דיבשה ציצתא מיירי נמי בעלין העליונים וכמ"ש הרא"ש בשם הראב"ד עכ"פ מוכח דאע"ג דיבשו בראש הלולב מכל מקום הוי הדר וא"כ ה"נ בפסולי אתרוג אף שהוא בחוטמו כיון שהפסול אינו אלא מטעם חסר כגון ניטל הפטמא או שחסר ממנו כ"ש אינו פסול משום הדר אף שהוא בחוטמו ומ"ש הר"ן דעל חוטמו בכ"ש ובכל הפסולים היינו דוקא מה שהפסול הוא משום הדר כגון נקלף ונסדק וחזזית ושינוי מראה אבל מה שהטעם משום חסר אע"ג שהוא בחוטמו אינו פסול אלא ביום א' ומ"ש הר"ן דגם בנסדק פסול בכל שהו מלבד שאינו מוכרח מדבריו שיפסול כל ז' אך כבר הוכחתי לעיל סי' ב' והבאתי ראיה גדולה שפסול בנסדק הוא מטעם שאינו הדר ומה שכתב בד"מ דנסדק שפסול משום חסר זה לא נמצא בר"ן אלא שהם דברי ד"מ ולכן נ"ל דבשעת הדחק יש להכשיר בניטל פטמתו או חסר בחוטמו בשאר הימים בפרט שרוב הפוסקים כתבו דלדידן לא בעינן הדר כל ז' וזכיתי לס' רי"ו וז"ל בנתיב ח' ח"ג וכתבו המפרשים כי בחוטמו ג"כ פוסל בכ"ש ככל שאר פסולי אתרוג מכל אותם דפסולים משום הדר וב"ה שכונתי אל האמת:
דאע"ג דגמרא דחי טעמא דהדר היינו לר"י דבעי למימר דלא בעי ר"י הדר אבל ודאי בזה כ"ע מודו דאינו הדר אבל הגמרא קאמר דר"י ס"ל דלא בעינן הדר דבכל דבר אזלינן בתר השתא כמ"ש המ"א ובטהרות פ"ג מצאתי וכ"כ הב"ח אך הט"ז ומ"א בסי' תרמ"ח כתבו דלמסקנא דמשני דלא נגמר פריו ס"ל דירוק הוי הדר וא"כ ה"נ גבי ירוק כביצה למסקנא הוי הדר אלא דבעינן כביצה משום דודאי דזה לא הוי פירא. ולפ"ז אם אח"כ נצטמק או שהיה חסר עד פחות מכביצה אם נשאר רוב שיהיה שמו עליו כשר ביום ב' וכ"מ קצת בר"ן ורשב"א שכתבו גבי ר"ח מטביל ביה ובלבד שישאר רובו. אך צ"ע שהרי בסי' תרמ"ט כ' הטור הביאו המ"א בס"ק כ"ז דדוקא בנשאר כשיעור וכ"כ תוס' ד' מ"ו ע"ב ד"ה אתרוג וכ"כ הרא"ש בפרק הגוזל סי' כ"ג ובפסקי מהרא"י סי' ל"ב כתב בהדיא דאם נצטמק החתיכה בפחות מכשיעור וא"צ להביא ראיה ע"ז וכ"ז צ"ע כיון דלמסקנא הטעם רק משום דלא נגמר פריו ואינו דומה ללולב והדס שאין בהם ג' טפחים דהוי כאילו הוא מין אחר אבל באתרוג דאין השיעור מקובל הלמ"מ אלא משום גמר פירי וא"כ אם נחסר אח"כ למה נפסול אבל לשיטת הב"ח א"ש דלא הוי הדר וקצת ראיה לשיטת הט"ז והמ"א. דע"כ לס"ד דגמרא דטעמא דר"י דפסול בירוק ובאגוז משום הדר וא"כ ע"כ ל"ל דר"מ ס"ל דלא בעי הדר דהא סתם מתני' כר"מ ותנן יבש וחזזית פסול והיינו משום הדר אלא על כרחך דלס"ד ס"ל דבהא פליגי דר' מאיר ס"ל דירוק הוי הדר ור"י ס"ל דלא הוי הדר ואם כן למסקנא דטעמא דר"י משום דלא נגמר פריו ניחא טפי לומר דגם ר"י ס"ל דזה הוי הדר אלא דלא בעינן הדר ופסול משום שלא נגמר וצ"ע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |