נשמת אדם/ב/מז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עיין ב"ח ומ"א בסי' שמ"ה דצריך להיות בחלל ההיקף ד' על ד' חוץ מן המחיצות. והט"ז מביא ראיה מכוורת בשבת ז' דכתבו תוספת דגם עובי הכתלים מצטרפין. ולכאורה מכוורת אין ראיה דהתם מיירי שזורק הכוורת ולחייב משו' שהוא רשות לעצמו ואם כן ודאי גם המחיצות מצטרפין. משא"כ לעשות מה שבתוך ההיקף רשות היחיד צריך שיהיה ד' בלא עובי המחיצות. וכן משמע לכאורה ברמב"ם פרק י"ד שכתב וכן מקום מוקף ד' מחיצות וביניהן ד' על ד' או יותר: ושם הלכה ב' כתב וכוורת אם יש בהן ארבע על ארבע עיין שם. ואמנם שזכיתי לס' עה"ק לרשב"א בדף י' כתב להדיא דאם הכתלים בריאים לקבל הכיסוי ולהשתמש עליו מצטרפין ואם לאו אינם מצטרפין ע"ש. ויצא לו דין זה (עיין בחידושי רשב"א שבת ח') מכח קושית תוספת שם בכוורת דנימא דמנח עליה מידי ומשתמש כמו בחולית הבור. ועל זה מתרץ בחי' לחלק דכוורת כיון שהוא של קש אינו בריא ולכן לא מצטרף וכפי הנראה שאחרונים לא היה בימיהם חי' רשב"א ופשיטא ס' עה"ק ואמנם בעירובין ע"ח כתבו תוס' בד"ה אלא דבעינן חלל ההיקף ד' ואין המחיצות מצטרפין. ואם כן כבר הוא מחלוקת הראשונים:
דין זה הוא מחלוקת בין הראשונים. כי ראיתי בא"ר שכתב בשם רי"ו דדוקא החורים המפולשים למעלה מי' הוי כרשות היחיד אבל לא מה שלמטה מי' אבל בעה"ק לרשב"א דף י"א כתב להדיא וז"ל מהו חורי רה"י חור שבכתלים של רשות היחיד ועוברין כלפי פנים אף ע"פ שהן למטה מי"ט ואין רחבין ד' על ד' והיו בהן חורין כלפי חוץ ואין עוברין כלפי פנים בין פתוחים לרשות הרבים או לכרמלית אין אלו חורי רשות היחיד אלא נידונין לפי גבהן ורחבן עכ"ל. והב"י אף שהביא דבריו אבל מוכח מכמה מקומות שלא ראה הב"י ס' עה"ק ולכן נשמט מב"י בדבריו מ"ש בהדיא אע"פ שהן למטה מי"ט. ומ"מ גם לפי מש"כ בב"י בדבריו וכ"כ רמ"א מוכח גמי שכונת רשב"א כן. שהרי כ' אם אין עוברין כלפי פנים נידונין לפי רחבן וגבהן משמע אבל כשעוברין כלפי פנים לעולם דינן כרה"י וכן כתב המ"א ובחנם השיג עליו הגר"א ומש"כ הגר"א ראיה מעירובין צ"ח שכתבו התוספת דמשתמש בכל הכותל עד י"ט דהיינו בחורין שבכותל ע"ש. וסתם חורין הם מפולשין כמש"כ תוס' בשבת ז' ע"ב ד"ה והלכה כו'. נ"ל דאין ראיה כלל דסתם חור הנזכר בגמ' הוא כך. אבל שם בעירובין לא נזכר בגמרא חור. ועכ"פ תראה שהמ"א כיון האמת בדעת רשב"א לפי מש"כ רמ"א ועיין עוד בסמוך:
המ"א בסי' ש"ג ס"ק ד' הניח בצ"ע. כיון דחלון הבית הבית פתוח לו תוך ג' א"כ אפי' למטה מי' טפחים הוי כחורי רה"י ע"ש ואזיל לשיטתו שכתב בסי' שמ"ה דחורי רה"י אפי' למטה מי' דינו כרה"י. והנה כבר כתבתי סי' ב' שהרשב"א כ"כ דחורי רה"י הוי אפי' למטה מי' וכתב בסמוך שם בעה"ק וז"ל דף רחב ד' היוצא מכותל רה"י בזמן שגבוה י' ה"ז כחורי רה"י כו' לפיכך דף היוצא מכותל שאינו מוקף לרה"י שיש ברחב הזיז ד' על ד' וגבוה י' אין זה רה"י אלא מקום פטור. והנה לכאורה משמע דס"ל לרשב"א בזיזין דאע"פ שאין חלון פתוח לו הוי כחורי רה"י. דאל"כ קשה למה מחלק אם הכותל שייך לרה"י או לא ה"ל לחלק בכותל המוקף לרה"י ואפ"ה כיון שאין חלון פתוח לו הו' מקום פטור. וא"כ משמע דלא ס"ל לרשב"א כתוס' ורא"ש וא"כ שפיר הקשה המ"א לשיטת רמ"א דחורין המפולשין דינם כרה"י אפי' למטה מי'. א"כ כשחלון פתוח ל"ל למעלה מי' ואם אין חלון פתוח בתוך ג' הוי כרמלית. אבל לרשב"א לק"מ דס"ל דבאמת אפי' אין חלון פתוח דינו כרה"י. ולכן דוקא כשהוא למעל' מי' הוי כחורי רה"י אבל למטה מי' כיון דאויר רה"ר שולט בו ואינו נגד חלון לכן אסור. ואמנם ז"א שהרי שם ד' ט"ז ע"ב בסופו כתב וז"ל. דף שלפני החלון היוצא על אויר רה"ר אם היה למעלה מי' ורחב ד' משתמש עליו ואפי' רחוק מן החלון ג"ט שאין רה"ר למעלה מי' ולפיכך משתמש בכל הזיזין שבכותל עד י"ט התחתונים. היה למטה מי' אסור להשתמש בו מפני שהוא ככרמלית עכ"ל. ובודאי מלשון זה משמע דאין חילוק דאפי' החלון סמוך אם הוא למטה מי"ט אפ"ה אסור. וא"כ גם לרשב"א קשה קושית המ"א דכיון דהוי סמוך לג' לחלון וא"כ הוי חורי רה"י. ולרשב"א חורי רה"י אפי' למטה מי' הוי כרה"י ולכן נ"ל דדוקא בחורים ס"ל לרשב"א כיון דלא ניחא תשמישיה וגם מפולש לפנים לכן הוי כרה"י. אבל בזיזין הבולטים דניחא תשמישיה לגבי רה"ר להניח עליהם דמטעם זה עמוד בר"ה גבוה ט' כיון שרבים מכתפים עליו הוי רה"ר משא"כ בגומא אע"ג דמכתפי לא הוי רה"ר דהוי תשמיש ע"י הדחק. וא"כ גם על הש"ע לק"מ דאע"ג דחלון סמוך לו בתוך ג' אם הוא למטה מי' הוי כרה"ר ולא חשבינן כחורי רה"י. וז"ל בעה"ק י"א ע"ב דף היוצא מכותל רה"י גבוה י' ורחב ד' הוי כחורי רה"י אין ברחבו ד' כל שסמוך לראש הכותל או חלון תוך ג' ואינו בולט חוץ לכותל ג' הוי כחורי רה"י היה יוצא למטה מג' או שבולט חוץ לכותל ג' ה"ז מקום פטור. היה הדף ארוך ד' ונתון לאורך הגג או חלון אע"פ שאין רחב ד' הוי כחורי רה"י שהגג והחלון משלימו. חורי רה"י יש להם גבוה ואין להם עומק עשוין הן להשתמש על גביהן לפיכך רואין אותן מלאין עד לרקיע ואין עשוין להשתמש תחתיהן עכ"ל. וא"כ הטעם מבואר דלכן דוקא לגבוה י' ורחב ד' על ד' ובפחות מזה אין דרכו להשתמש בזיזין היוצאין:
ואמנם מה שהחליט המ"א וכתב דלא מקרי חורי רה"י אא"כ סמוך לחלון תוך ג' צ"ע. דסברא זו לא מצאתי בשום פוסק אלא כולם כתבו סתם חלון פתוח. ואדרבה בעירובין פ"ט ע"ב כתבו תוס' וז"ל וכן זיז היוצא לרה"ר רחב ד' דהוי רה"י היינו סמוך לחלון תוך עשרה דהוי כי חורי רה"י עכ"ל. הרי להדיא דאם החלון תוך י"ט הוי כחורי רה"י ומדברי רשב"א בעה"ק דף י"א ע"א וע"ב ובדף ט"ז ע"ב משמע דס"ל דזיז שהוא ד' על ד' למעלה מי' הוי רה"י אע"פ שאין חלון פתוח לו ורחוק מן הגג ואם אינו רחב ד' נידון לפי גבהו ודנין כחורין שאינן מפולשין לפנים ע"ש שכתב דאין בקיעת גדיים מזיק לזיזין אע"ג שאין להם מחיצות כיון דהם בכותל שהוא מוקף לרה"י ולכן בסמוך לכותל שאינו מוקף לרה"י הוי מקום פטור. ובזה מסולק נמי מ"ש הגר"א בסי' שמ"ה ס"ק מ"ג והביא ראיה דבעינן חלון מרש"י שכתב דף צ"ח עד י' תחתונים שכתב רש"י בין מופלג מן החלון. ובדף פ"ז איתא בגמרא דמופלג לא אמרי' דהוי כחורין ע"ש. וס"ל להגר"א דמופלג היינו יותר מג"ט ואינו מוכרח. ואדרבה רש"י כתב שם וז"ל במופלג שאין בה כשיעור אלא למרחוק עכ"ל. ובדף פ"ג ע"ב במתני' בד"א בסמוכה אבל במפלגת כו' איזו היא סמוכה כל שאינה רחוקה ד' טפחים הרי להדיא דמופלגת הוא יותר מד' טפחים. אלא דכוונת רש"י שם נמי יותר מי"ט וכדכתבו תוס' להדיא וא"כ אין ראיה מרש"י ולפ"ז ע"כ צ"ל החילוק בין זיזין ובין חורים כמו שכתבתי. ולק"מ על הש"ע מה שהק' המ"א מד"ט:
כתב המ"א בסי' שע"ד ס"ק ה' דדוקא כשהגג בולט ד' לרה"ר דאז כל הגג פרץ במלואה לאותו בליטה אבל אם אינו בולט ד' אע"ג דאין המחיצות ניכרות מ"מ אמרי' גיד אסיק מידי דהוי עמוד ברה"ר בסי' שמ"ה וכתב שכ"מ ברא"ש והמעיין ברא"ש וברמזים ריש כל גגות יראה דאדרבה משמע דהטעם משום שהמחיצה מכוסה ולא הזכיר כלל מן מן כבליטה למ"ש הרא"ש והטור שבולטין היינו אפי' בולטין משהו דאם לא בולטין כלל אמרי' בחוד המחיצה גוד אסיק כמש"כ תוס' בהדיא אך מ"ש בשם תוס' באמת משמע הכי וכבר תמה שם מהרש"א דנ"ל דהבליטה אוסרת דכשם שהבליטה אוסר מטעם שאין לה מחיצות ניכרות ה"ה כל הגג אוסר ובאמת י"ל דכונת התוס' דאפי' כשהמחיצות נראות בכל הגג אם יש בליטה א' אוסר על כל הגג אבל מודו לרא"ש דאם אין המחיצות ניכרות על הגג דבלא"ה אוסר ונוח יותר לומר דלא פליגי תוס' ורא"ש מידי. אבל המרש"א כתב דתוס' ס"ל דהגגין אע"פ שאין ניכרין המחיצות מותר לטלטל בכולו ודוקא אותו בליטה אסור כיון שאין לה מחיצות כלל שבני רה"ר עוברין תחתיו והוי כרמלית ובאמת מ"ש הט"ז ראיה מעמוד בסי' שמ"ה צ"ע דהא בסי' שמ"ה לא כתב רק דהוי רה"י לענין הזורק עליה דחייב וכן מותר לטלטל בו ארבע אמות אבל מנ"ל דמוטר לטלטל בכולו לדעת תוס' ורא"ש לשיטתו דבעיא מחיצות הניכרות ובהדיא איתא בסוכה דף ע"ב דס"ל לרבא דעמוד לא נקרא מחיצות ניכרות וכ"כ רשב"א בעה"ק י"א ע"ב ז"ל אויר רה"י עולה עד לרקיע ונ"נ אפי' עמוד ברה"ר כו' ואע"פ שאין לו מחיצות ניכרות למעלה וי"א שאין אויר אלא ברה"י שיש לו מחיצות כבית וחצר עכ"ל. ומרש"י ריש כל גגות ד"ה כ"ע ל"פ ומריטב"א ריש כל גגות משמע דעמוד שאני כיון שעכ"פ שהחוד נראה הוי כמחיצות ניכרות משא"כ במכוסות שאינן ניכרין כלל ונ"ל דהמשך דברי התוס' כך הוא דלפירש"י משמע דה"ה גג המכוסה וא"כ כל גגין שלנו יש להם דין כרמלית מדרבנן אע"ג דבודאי הוי רה"י מדאורייתא והזורק ע"ג חייב מ"מ אסור לטלטל עליו ואומר ר"י דס"ל לרש"י דבלא מנכרי ל"א גיד אסיק ולפ"ז אפי' כשנאמר דבני רה"ר אינן אוסרין אע"ג דנא מנכרי מחיצות וכמסקנת התוס' אלא דפלוגתא דרב ושמואל הוא כשפורץ לגג חבירו דאז רשות חבירו אוסר אבל בני ר"ה איגם אוסרין כעמוד ותל ברה"ר מ"מ בגגין שלנו שדרך לעשות בליטה על הגג שאין לו מחיצות כלל וא"כ אותו בליטה הוי כרמלית מדאורייתא שהרי ל"א בו פי תקרה ולא גוד אחית וא"כ כיון דעכ"פ לענין פרוץ למקום האסור אמרינן דבעינן מחיצות ניכרין וא"כ גגין שלנו אסורין דנפרצו לכרמלית דאם היו מחיצות ניכרין ה"ז מיתרין וגם אם לא היה בליטה אע"ג שמכוסין ואין המחיצות ניכרין ג"כ היו מותרין כמו עמוד ותל אבל כיון שאין מחיצה ניכר וא"כ פרוץ לכרמלית ולכן כל הגג אסור דלענין שלא יהיה פרוץ לחבירו בעינן מחיצה הניכרת ממש משא"כ לבני רה"ר אינן אוסרין אע"ג דלא מינכר מחיצות. והא דכתבו תוס' וז"ל ורש"י פי' לקמן כו' וכן בשמעתין הכל הוא להביא ראיה דעכ"פ בליטה זו דכיון דבני רשות הרבים עוברים תחתי' אוסרין כיון שאין לו שום מחיצה ונעשה הבליטה על כל פנים כרמלית ואח"כ כתבו תוספת דמירושלמי משמע דבליטה זו היא מקום פטור. ואין זה מדברי ר"י אלא דר"י סבירא ליה דלגבי בני רה"ר באמת אף אם אין מחיצות נכרות שמכוסים מכל מקום אינן אוסרין כתל ועמוד. אבל בליטה שעושה הוי מדינא כרמלית דהא אין לה מחיצות ולענין שלא יהיה פרוץ בעי מחיצה ניכרות ממש. ואפשר שזהו כוונת מהרש"א. ולכן באמת הרא"ש לא הביא שהגג אסור מחמת בליטה ולא כתב כלל שהבליטה היא כרמלית מחמת דלא אמרינן פי תקרה וגוד אחית דסבירא ליה דבלא"ה אסור הגג. וכן דעת רשב"א בעה"ק להדיא כתוספת וז"ל דף י"ב ע"ב בסופו גג יחידי או גגין שאין להם מחיצות ניכרות אלא תקרת הבית בולטת חוץ לכתלים אם יתרים על ב"ס הרי הוא כקרפף שלא הוקף לדירה כו' לא היתה התקרה בולטת כו' הרי אלו רה"י כו' בד"א ביתרים על ב"ס לא היו יתירים על ב"ס אפי' היתה התקרה בולטות ה"ה רה"י גמורה עכ"ל. וכך כתבו עוד דף כ' (ובדף י"ב ע"ב יש שם טעות וצ"ל אין נידון משום קרפף) ואכן י"ל דלרשב"א אפילו יש בליטה אינו אוסר לשיטתו שכתבתי שכל זיז היוצא למעלה מי"ט ורחב ד' יש לו דין רה"י ואין בקיעת רבים מזיק והנה עכ"פ נראה דבזיז היוצא מכותל רה"י דכתב רשב"א להדיא דהוי חורי רה"י וכתב וז"ל. יראה לי שאין בקיעת גדיים מעכבת בחורין ע"ש דף י"א ע"ב. והא דירושלמי שהביא תוס' ורא"ש דהוי מקום פטור מוקי לה בכותל שאינה רה"י ולכן הוי מקום פטור. ונ"ל שהוצריך לזה משום דמגזוזטרא מוכח דזיז הוי רה"י כמש"כ תוס' ורא"ש. ולס"ל לחלק בין יש חלל או לא כמ"ש לעיל ובירושלמי איתא להדיא דהוי מקום פטור. ולכן סבירא לרשב"א לחלק אם היה הכותל רשות היחיד או לא. ומ"מ צ"ל דסבירא ליה גם כן כמו שכתבו תוס' דר"ל אבנים הבולטים מכותל שהרי כתב דף היוצא מכותל שאינו מוקף לרה"י ואין ברחבו ד'. וע"כ ר"ל אין ברוחב הכותל ד' ע"ש והוצרך לזה דאל"כ הכותל עצמו הוי רשות היחיד ולפי הנראה מדעת תוספת ורא"ש דלעולם אין חילוק אלא דלעולם דאם זיז הוא גבוה י"ט ורחב ד' יש לו דין כרמלית ולא סבירא ליה דהוי כחורי רשות היחיד. ולמ"ש תוספת דלעולם יש לו דין מקום פטור א"כ צדקו דברי המ"א בזה שדעת התוספת הוא כמ"ש המ"א ודעת הרמב"ם פרק ט"ו גבי צנור משמע כרשב"א ע"ש. וכן דעת רש"י גבי צנור כדאיתא בסוף סימן שנ"א וע"ש במ"א ס"ק ה' וא"כ ע"כ מ"ש בסימן שמ"ה בסעיף ט"ז שהוא כרמלית ר"ל מדרבנן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |