נשמת אדם/ב/מא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

נשמת אדם ב מא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ז"ל הרמב"ם פ"י העושה נקב כ"ש בליל תרנגולים כדי שיכנס להן האורה חייב משום בונה. עוד שם הלכה ט"ז העושה נקב כ"ש בין בעץ בין במתכות בין בבנין בין בכלים ה"ז תולדת מכה בפטיש וחייב וכל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא אין חייבין על עשייתו. עוד כתב ריש פרק כ"ג נקב שהוא עשוי להכניס ולהוציא כגון נקב שבלול תרנגולים שהוא עשוי להכניס האורה ולהוציא ההבל ה"ז חייב משום מכה בפטיש לפיכך גזרו על כל נקב אפי' עשוי להכניס בלבד כו' עכ"ל. והקשה הכ"מ והביאו המ"א סי' שי"ד שדבריו סותרים אהדדי. ומה שתי' המ"א דבפ' כ"ג מיירי בלול שאינו מחובר מלבד שהוא דוחק עדיין הקושיא במ"ע שהרי בפ"י כתב שהעושה נקב בבנין חייב משום מכה בפטיש. ונ"ל דהרמב"ם דקדק בלשונו שהרי בפ"י כתב העושה נקב כל שהוא בלול כו'. ובפ' כ"ג כתב העושה נקב כגון נקב שבלול משמע ודאי דלא מיירי מנקב של לול אלא כוונתו נקב במקום אחר והוא דומה לנקב של לול העשוי להכניס ולהוציא אלא החילוק דבלול עשוי להכניס אור ולהוציא הבל וחייב משום בונה שכן כל הפתחים והחלונות שבבית עשוים לכך. ואף דבבתים הם גדולים מ"מ כיון שמצינו כה"ג בלול חייב אבל כשעשוי להכניס ולהוציא ש"ד דבזה ל"ש בונה אפי' במחובר אלא החיוב משום מכה בפטיש וז"ש בהלכה ט"ז העושה נקב כו' חייב משום מכה בפטיש דדוקא בלול החיוב משום בונה ובהכי ניחא בריש הבונה במחלוקת דרב ושמואל בנקב של לול דלרב חייב משום בונה ולשמואל משום מכה בפטיש ולמה לא נחלקו סתם בעושה נקב כ"ש. ולפי מה שכתבתי א"ש דבשאר נקבים אפי' בבנין ל"ש בונה ובזה מתורץ ג"כ קושית תוס' שם ד"ה העושה שהקשו למה הפסיק במכה בפטיש בין מלאכת בנין לקודח ולפ"ז לק"מ דבהקודח לכ"ע חייב משום מכה בפטיש:

מצאתי בספר מגיני שלמה שמתרץ קושית תוס' כיון דמקדח פירש"י שעשוי למלאות ובזה לכ"ע חייב משום מכה בפטיש והא דקאמר הש"ס בשלמא לרב דמחזי כחר חורתא לבנין דמשמע דלרב חייב משום בונה הוא רק דחיה בעלמא דקאמר דנהי דלרב מצי לדחוקי מ"מ לשמואל קשיא ולכן משני הש"ס דבזעיה ברמצא ולא קאמר אמר לך שמואל א"ו משום דלפי המסקנא גם לרב חייב משום מכה בפטיש ע"ש. ואמנם לדעת הרמב"ם א"א לתרץ זה דאל"כ למה לא כתב רמב"ם דאינו חייב משום מכה בפטיש אא"כ בזעיה ברמצא כו' וגם א"ל דס"ל דלרב באמת חייב משום בונה שהרי כתב העושה נקב כ"ש חייב משום מכה בפטיש ואמנם נ"ל דהרמב"ם סמך עצמו אסוגיא דמנחות דף נ"ז ע"א א"ל רבינא לרב אשי תנן הקודח כ"ש חייב ה"ד אילמא במקום אחד כ"ש למאי חזי אלא לאו בב' וג' מקומות דחזי לאצטרופי פרש"י כמו שעושין נגרין כשצריכין לחור א' קודחים ג' קטנים זה בצד זה ומחברים אותו ומשני לעולם במקום אחד דחזו לככא דאקלידא ופירש רש"י לשון של מפתח שראשו חד ותוחבין בתוך התיבה ופותח ונועל עכ"ל. מסוגיא זו נראה דקודח אין ר"ל שנוקב ע"מ למלאות כדפי' רש"י בשבת אלא הקודח היינו הנוקב כ"ש הרי להדיא דרבינא ור"א ס"ל דהנוקב כ"ש חייב משום מכה בפטיש שהרי ככא דאקלידא מכלים וס"ל לרמב"ם כיון דתני הקודח במתני' דבונה דמשמע דגם במחבר נמי מיירי ולכן ס"ל לחלק דבלול ממש ס"ל לרב דחייב משום בונה אבל בשאר נקבים בין בבנין ובין בכלים חייב משום מכה בפטיש כיון דאינו עשוי להכניס אור ולהוציא הבל ולכן נקט במתני' מקדח בתר מכה בפטיש:

ובזה מיושב נמי מ"ש הכ"מ שם בפ"י בשם רמ"ח והניח בצ"ע. דלמה כתב הרמב"ם במפיס מורסא לעשות לה פה דחייב משום מכה בפטיש והקשה דמאי גמר מלאכה איכא וה"ל לכתוב משום בונה. ולפ"ז א"ש דבונה ל"ש אלא היכא דעשוי להוציא הבל ולהכנים אור אלא דהחיוב הוא משום מכה בפטיש. ולס"ל כמ"ש תוס' (שבת ג' ע"א) כמש"כ הרמב"ם דכך היא מלאכת הרופא ר"ל גמר מלאכתו. ולפ"ז פסק כרב כדקיי"ל כרב באיסורי. ומה שפסק במסתת דחייב משום מכה בפטיש היינו כרב אסי משמיה דריב"ל דף ע"ה בזה מיושב דברי הרמב"ם הדק היטיב:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.