נשמת אדם/ב/לג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עיין במל"מ פ' י"א שהביא קושיות ראשונים אהא דאיתא במנחות תקריב מלח ואפי' בשבת והא קיי"ל דאין עבוד באוכלין. וא"כ אין כאן איסור דאורייתא ול"ל קרא להתיר וע"ש במה שתירץ. ולא ידעתי למה הביא מרחוק ודחוק תרוצו ולמה לא תירץ בפשוט דהא ע"כ מולחין כל האברים כדאיתא ברמב"ם ואמרי' בחולין ריש השוחט לרבות את הראש שכבר הותז בשחיטה ואין בכלל הפשט. וכן איתא להדיא בזבחים הצמר שבראשי כבשים כו'. וא"כ כיון שיש עור על הראש וצריך למולחו. וא"כ בזה ודאי הוי מלאכה דאורייתא דהא המולח העור חייב. וא"ל כיון שלא הופשט העור ל"ש בו עיבוד א"כ גם תי' דמתרץ דצריך קרא למולחן אפי' קרבן שנפסל דלא בעי הפשט. וכן תירוץ השני אין נכון לפ"ז א"א דל"ש בזה עיבוד וא"כ קושית הראשונים במ"ע. ולי צ"ע ותמוה מאוד קושיא זו הכי אין לנו שום מלאכה בשבת כ"א מעבד. ולמה לא צריך קרא להתיר העברה של המלח וצ"ע. והא דאמינא העברה ולא אמינא בישול דז"א דהנותן בשר על האש ע"מ לשרפו ולא לצלותו חייב משום הבער ולא משום בישול כדמוכח ביבמות ל"ג ע"ב. דפריך לר"י אי בהקטרה והאר"י הבערה ללאו יצאת. וא"כ מוכח דאין בהקטרה משום בישול אלא משום הבערה לחוד. אך בירושלמי פ"ב דשבת סוף הלכה ה' איתא בהדיא דלר"י חייב בהקטר חלבים ואימורים משוה בישול:
המ"א בסי' שכ"א ס"ק ז' כתב שאסור להניח ע"י א"י דאין כאן פסידא דאפשר בצלי. ונ"ל דבמקום של מ"א היו נוהגין לצלות בשר על השפוד כידוע בגליל פוזנא. אבל במדינתנו קרוב הדבר שאם נצלה על השפוד יפסיד הבשר. נ"ל להקל ע"י א"י ופשיטא בטבח ישראל שיהיה לו הפסד גדול:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |