נשמת אדם/ב/כה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הראב"ד השיגו דאין זה טווה אלא בונה כמגבן דחייב משום בונה. וצ"ע לשיטת הרמב"ם שהרי בהדיא שנינו סוף כלאים הלבדין אסורין משום שהן שועין הרי להדיא דלא הוי טווי. וכ"כ הרמב"ם שם להדיא. ועיין בי"ד סי' ש'. בטור וב"י שם. ואמנם י"ל דהא דלא סיים במתני' שועין וטווי דאין נ"מ בזה שממ"נ לרש"י אין לחוש עד שיהיה גם ארוג. ולרמב"ם לשיטתו כפי הנוסח של טור דבאחד לבד או שוע או טוי לבד הוי כלאים א"כ בשוע לבד הוי כלאים. ובמדבק ניירות ועורות כתב הרמב"ם דחייב משום תופר. ונ"ל דרמב"ם מסברא דנפשיה קאמר ומחלק דלבדין שעושין לצורך בגדים חייב משום טווה. ומדבק ניירות ועורות דדרך לתופרן חייב משוה תופר. ובגבינה דל"ש זה חייב משום בונה:
במ"א סי' תקי"ד ס"ק י"ח כתב דאסור לסתור קליעת הפתילה או נר של שעוה הקלוע. וצ"ע דמשמע דהטעם משום סותר וא"כ הקולע האיסו' משום בונה וז"א שהרי בסי' ש"ג כ' בתלוש האיסור משום אורג. וצ"ל דבאמת כונתו משום אורג והמתירו הוי כפוצע ב' חוטין דהיינו שמוציא השתי מן הערב וצ"ע ועיין במלאכת קושר סימן ז':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |