נחל אשכול/קהלת/ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

נחל אשכול קהלת ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ושבתי אני ואראה את כל העשוקים וגו'. כתב בס' לקוטי תורה כי ראוי לחקור על המתים קטנים והנפלים אשר היו תמהי"ם בני אדם על זה. אמנם לא עביד קודשא בריך הוא דינא בלא דינא ח"ו והענין הוא כי המתים במעי אמם הם נשמות שנתחייבו כריתות ומיתות ב"ד ויתחייבו לטעום טעם מיתה. גם אביהם ואמם נתחייבו באותו צער ואם נתחייבו מצד אכילת חלב ודם או חמץ בפסח נעשים נפלים מצד תאות אכילה ואם מצד עשיית מלאכה בשבת נעשים נפלים מצד מלאכה יתירה. ואם מצד עריות נעשים נפלים מצד ביאת אדם עם המעוברת. ואם חייבים סקילה נופלת האם ומפלת. ואם היו חייבים שריפה נשרפת האם ומפלת. ומפני זה יש עוברות שעל ידי סיבה קלה מפילות. וכל העוברים הם בצער הקליפה הפוגעת בהם מפני שהם רכים ואין להם חוזק באחיזתם בקדושה ולכך סיבה קלה פוגעת בהם ועוקרתן. כת שניה הם המתים בקטנותם מעת לדתם עד י"ג שנה והם עשוקים מסט"א וז"ש רז"ל בעון אבות בנים מתים כשהם קטנים והענין כי כשאדם חוטא אותם הנשמות הראויות לבא על ידי הסט"א נכנסת ועושקת אותם מהיכל גניזתם והטעם שהוא נכנס בחטאו בתוך הקליפות וכאשר נכנס שם הסט"א תובעת הדין ואומרת תנו להם חלק נשמות בני פ' שהוא חלקי וגורלי וז"ש ושבתי אני ואראה את כל העשוקים וגו' והנה דמעת העשוקים כמו שפירש הסבא פ' משפטים ולכן תמצא אפי' שמת האדם זה כמה שנים מתים בניו כשהם קטנים. כת שלישית. הם אותם שמתים מי"ג שנים עד כ' שנים ואלו המתים על ידי מלאך המות ואינו מלאך המות שממית הגדולים ואלו רובם מתים בלא משפט כד"א ויש נספה בלא משפט. וסוד הענין שלא חטאו מקודם חטא ידוע ובהגיע לאותו פרק והם קרובים לחטוא באותו חטא ממש ויש רשות למלאך המות להמי' קודם שיחטאו ויחמצו באותו החטא שהם חשודים ועלולים בו. ואלו יכולים להנצל על ידי חינוך טוב כמד"א אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל ואלו הם שכאשר מדה"ד מתוחה בעולם הם מסומנים בסימן ידוע וניתן רשות למשחית לפגוע בהם. כת רביעית הם בני אדם המתים מך' שנה ולמעלה שהם מתים על ידי מלאך המות עצמו כל א' כפי מעשיו זהו תורף דבריו בקצור ועוד האריך וסיים ואלו הם כבשי דרחמנא ועמקו מחשבות ה' והדין דין אמת:

ו

טוב מלא כף נחת וגו'. אפשר לפי פשוטו שהנותן צדקה לעני אפילו מעט בסבר פנים יפות זו היא מצוה וטובה לנותן יותר טוב משאלו נתן הרבה לעני בגאוה ומבזהו לעני וז"ש טוב מלא כף אשר לו מלא כפו מאיזה דבר כגון מלא כפו קמח וכיוצא והוא כף נחת שנותן לו בכבוד. והוא טוב יותר ממלא חפנים שנותן לעני עמל ורעות רוח אחר כל הטורח ושבר רוח של עני. ולפי מדרשו הכי אתמר במדרשא טוב מלא כף נחת דריסה שדרס הקדוש ברוך הוא במצרים דכתיב ועברתי בארץ מצרים ממלא חפנים פיח כבשן של משה ואהרן למה שבזו היתה גאולה ובזו לא היתה גאולה. וצריך ביאור. ואפשר במה שאמרו רז"ל שהשחין נשאר להם עד יום מותם וזו לא מצינו בכל המכות ויש ס"ד דטובה מכח השחין יותר ממכת בכורות דהשחין נשאר כל ימי חייהם וז"ש ממלא חפנים עמל ורעות רוח פי' שבר רוח דכל ימיהם היה השחין להכאיב רוחם אך מכח בכורות לשעתה ואותם הבכורות מתו דוקא. ולאפוקי זה אמר טוב מלא כף נחת דריסה וכו' מהשחין ולזה שאל למה דהסבר' מבחוץ היא טובה. ותירץ שבזו היתה גאולה כלומר אין אנו הולכים אחר המצרים. רק אנו הולכים אחר הטובה הנמשכת לישראל שכתבו ז"ל דהגם דמראש מקדם א"ל משה רבינו ע"ה בדבר ה' הנני הורג את בנך ברוכך פרעה היה סובר דמזל טלה שהוא עובד דממנו נשפעים הבכורות חזק מאד ואי אפשר להרוג הבכורות וכשראה שנהרגו וראה בזיון שעשו לק"פ טל"ה תניא כמשז"ל אז הכיר בגדולתו יתברך ואמר קומו צאו ואם כן לא היתה גאולה שלימה עד מכת בכורות וז"ש שבזו היתה גאולה וכו':

יג

טוב ילד מסכן וחכם וגו'. אפשר בחקירה שיש לחקור דין ס"ד דהיצר הרע קנה הגוף ואבריו בחזקה וטוען לאדם שהוא הנשמה הבא להוציא מידו הגוף והאברים בבא היצר הטוב אתה נתתי לו הגוף אתה מכרתו לי והחזקתי בחזקה. נעל שסתם האור זו היא גדר שעשה מסך מבדיל ומחיצה בינו לשמים. פרץ פרצות בגדרות התורה והמצוה שעשו חכמים. ונשתמש בגוף ואכל פירותיו כמה שנים שנשתמש באברים כרצון הסט"א. עינים רמות. פה דובר נבלה. אימוץ היד לצדקה. וכיוצא אין נקי מאברי האדם שלא נשתמש כרצונו. וא"כ קנה קנין חזקת לאלתר נעל גדר ופרץ וקנין ג' שנים שהחזיק כמה שנים ונשתמש כרצונו. אמנם דברי היצר הרע לעו כי אין מחזיקין בנכסי קטן ואיכא מרבוואתא דסברי דכיון שירד לשדה כשהיה קטן אפילו שנשאר אחר שהגדיל ג' שנים אינה חזקה כמ"ש מור"ם בהגהה בח"מ (סי' קמ"ט). וז"ש טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל ולא תימא דהיצר הטוב אין בדבריו ממש שכבר החזיק בגוף היצר הרע אין זה כי טוב ילד וגו' והדין עמו יותר ממלך זקן שאין בטענת חזקתו ממש. ונתן טעם אשר לא ידע להזהר עוד כי אור לארבעה עשר שבא היצר הטוב שאז הגדיל לא ידע להזהר עוד בחזקתו שהנער בר ארביסר הוא קורא ושונה ומתפלל ואבד חזקתו והכסיל הזקן לא ידע להזהר בעת הגדלות. וכי תימא התינח כשנפקחו עיני הנער בבא אליו יצר הטוב תכף לעשות נגד היצר הרע ולידבק בתורה ובמצות אמנם אם אחר שהגדיל עוד הטהו הזקן וכסיל ונשאר בחזקתו אז נימא שיש לו חזקה ואינו יכול לשוב בתשובה לז"א לא היה כי מבית האסורים בצאתו מרחם יצא למלוך כי גם במלכותו נולד רש ועדיין תנוק בן יומו וכיון דירד כשהיה קטן לא מהני ליה חזקה אף שהחזיק אחר שהגדיל כדעת מור"ם בהגהה וכמדובר. ועוד אפשר דרמז טענה אחרת באומרו גם במלכותו נולד רש דמלבד הטענה שהחזיק בקטנות עוד בה גם במלכותו נולד רש דאין זו חזקה כלל דזה הגוף והנפש לה' ומה זו סמיכה לגנוב באפי מארה אלהי עולם ה' והוא רש עני חצו"ף כמת ואין בדבריו כלום כי אם הבל ורעות רוח וטוב ילד ודוק:

טו

טובים השנים מן האחד וגו'. אפשר במ"ש הראב"ד בספר בעלי הנפש שזו טובה גדולה שעשה הקדוש ב"ה עם האדם שלא נבראו זכר ונקבה כבהמות שאז לא היתה הנקבה משועבדת כלל אך עתה שהיא אבר מאבריו משועבדת האשה והאריך בזה ע"ש וז"ש טובים השנים אדם וחוה יען שניהם מן האחד לצלע נכון צל"ע זו לצדקה שיהיה לו נחת רוח לאדם כי הוא אבר מאבריו ותהיה משועבדת לו ואז יש להם שכר טוב בעמלם שיולידו תולדות שאם יפולו וכו' דכיון שהיא משועבדת ושפלה בעיניה אפשר להוליד כמ"ש הרמ"ע דאם האשה שוה במעלה לאיש אי אפשר להם להוליד וזו שהיא שפלה יש להם שכר טוב שכר פרי הבטן:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.