נחל אשכול/אסתר/א

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

נחל אשכול אסתר א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ויהי בימי אחשורוש. יש לדקדק דהול"ל ויהי בימי המלך אחשורוש ורז"ל אמרו במדרש ויהי בימי לשון צער ושאלו מה צרה היתה שם להשמיד להרוג ולאבד. ויש לדקדק מה זו שאלה מה צרה היתה שם והדבר מפורסם. ותו רז"ל דרשו הוא אחשורוש שהרג אשתו בשביל אוהבו והרג אוהבו בשביל אשתו וצריך טעם למה פתח בראשית מאמר בזה. ואפשר במה שנודע דהקב"ה נתן הבחירה ביד האדם לעשות כרצונו אמנם זה באדם פשוט אך במלך כתיב לב מלך ביד ה' אל כל אשר יחפץ יטנו וע"ז יקשה דמצינו כמה מלכים השחיתו התעיבו כגון שאול שהרג כהני ה' וכן יואש לזכריה הנביא וכיוצא. ומלכי האומות יתר ע"כ מאד כמפורסם. ויראה דאם המלך חטא חטא גדול אז הונח למקרה ופגע ויהי' לו הבחירה כאחד האדם לבלעו להשחית. והכא אחשורוש ביטל בנין ביהמ"ק ולזה נחלקה מלכותו שהיה מולך בכל העולם ובסוף מלך על קכ"ז מדינות לבד כמשז"ל ולזה נסתלק ממנו הוד מלכות והי"ל הבחירה כאדם דעלמא ובהכי ניחא שעשה הקב"ה כל הענינים האלו ענין ושתי וענין אסתר והנמשך ומסתעף מזה להציל ישראל. ואם אחשורוש היה בבחינת לב מלך ביד ה' לא היה צריך לכל הסבובים האלה אלא יתן בלבו להרוג להמן הוא מעצמו ולא יצטרך לכל זה ואחר שיצטערו ישראל וישובו בלי שום סיבה יהרוג להמן אכן אחשורוש ניטל ממנו בחינת לב מלך ביד ה' והיה בעל בחירה. וז"ש ויהי בימי שהיה צרה גדולה שהמן הרע רצה לכלות ישראל וכי תימא לב מלך ביד ה' אל כל אשר יחפוץ יטנו לז"א אחשורוש הוא פשוט לענין זה כאינש דעלמא בעל בחירה. ולזה הוצרכו כל הסיבובים האלה הוא אחשורוש שהרג אשתו בשביל אוהבו והרג אוהבו בשביל אשתו. והטעם שניטלה תפארתו ולא נא' עליו לב מלך ביד ה' הטעם הוא חטא חטא גדול בבנין הבית וה"ק המולך מהודו ועד כוש כל העולם ואח"כ נחלקה מלכותו ולא מלך אלא על קכ"ז מדינות כמשז"ל וע"ז היה בעל בחירה והוצרכו כל הענינים האלו. וז"ש רז"ל מה צרה היתה שם כלומר היכן נרמזה בפסוק זה ותירץ להשמיד להרוג ולאבד כלו' דבאומרו אחשורוש גילה שהוא בעל בחירה וזו צרה שמה שגם הוא היה שונא לישראל יותר מהמן:

ה

לכל העם הנמצאים בשושן הבירה. לכאורה תיבת הנמצאים יתירה והל"ל לכל העם אשר בשושן. אך יבא על נכון למאן דאמר בפ"ק דמגילה דמלך פקח הי' דאשתהי משתה שושן משום דהני שכיחי גבי' וז"ש ובמלאת הימים האלה עשה המלך גו' ונתן טעם הנמצאים בשושן דשכיחי גביה:

ז

והשקות בכלי זהב וגו'. שמעתי משם הרב מהר"ר אליהו גאליפאפא המחבר ספר ידי אליהו ז"ל שפי' דהכונה והשקות בכלי זהב בכלי ביהמ"ק כמ"ש רז"ל. והשתא מתמה קרא דגבי בלשאצר שנשתמש בכלי ביהמ"ק כל אדם חזו היד שנשתלחה והיד כותבת מנא מנא כו' ובי' בליליא קטיל בלשאצר והכא רבים שתו בכלי ביהמ"ק וניצולו וז"ש וכלים מכלים שונים בתמיה אלו הכלים נשתנו מכלים של בלשצר לזה השיב הכתוב ויין מלכות רב כיד המלך כלו' ויין מלכות זה דעסיקנא בי' של אחשורוש הי' בו דבר גדול הריגת ושתי ששקול כמו יד המלך ששלח מלכו של עולם בזמן בלשאצר וז"ש רב כיד המלך עכ"ד. ולי ההדיוט אפשר כמ"ש הרב מהר"ש יפה בס' יפה ענף במגילת אסתר דף י' עמ"ש במד' מי גרם לבלשאצר שתשקע ביצתו מן העולם לא ע"י שנשתמש בכלי ביהמ"ק וז"ל אע"ג דכתיב מנה אלהיך מלכותך והשלמ' כו' מ"מ לא היה בלשאצר נאבד מן העולם אלא יורד מגדולתו ומלך כורש ומה שנהרג היה ע"י שנשתמש בכלי בהמ"ק והיינו דלא נאבד אחשורוש על כלי בהמ"ק כבלשאצר דע"י דבלשצר הי' מוכן לאבד המלכות בלא"ה אהני הא דכלים לאבדו אבל אחשורוש שלא היה מוכן לאבד המלכות לא נענש רק שנתערבבה שמחתו כו' ע"ש ואפשר דז"ש והשקות בכלי זהב כלי בה"מ וכלים מכלים שונים אתמהא אמאי בלשצר נהרג ולא נהרג אחשורוש לז"א ויין מלכות רב עדיין יש מלכות הרבה לאחשורוש כי"ד המלך רמז דמלך י"ד שנים:

י

ביום השביעי כטוב לב המלך ביין. ביום השביעי נשיא לבני אפרים כן הוא במסרה הביאה הרב עיר וקדיש הרשב"א הלוי בפירושו דף מ' ואפשר במ"ש רז"ל במדרש דצרת המן הי' בעבור מכירת יוסף. אמנם מתוך דיוסף הצדיק ע"ה מחל להם הרפואה קודם למכה דכשם שבזכות יוסף הקריב אפרים בשבת כמשאז"ל כן אירע ענין ושתי בשבת שהוא הכנה להצלת ישראל שתהרג ושתי ותמלוך אסתר ובאה התשועה על ידי אסתר ורז"ל אמרו או"ה אין להם טובה דכתיב וטוב לא יהיה כו' התיבון והכתיב כטוב לב המלך ביין א"ל כטוב ולא טוב אבל בישראל נאמר וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב. וצ"ב. ואפשר כי הנה א"ה מהסט"א ורובם רע רק יש בהם מעט הקדושה המחיה אותם וא"כ אין טובתם טובה כי טובת הרע אינה טובה. אבל ישראל שנשמתם קדושה ורובם טוב אז יצדק שם טובה וכמש"ה שמחים וטובי לב. ועוד אפשר קרוב לזה בסגנון אחר דישראל כשיש להם טובה היא נמשכת מהקדושה כי מתגלים אורות הקדושה והשפיע בצחצחות והיו למאורות ומשם ישתלשל על ישראל ומש"ה נקראת טובה משא"כ א"ה כשיש להם טובה נמשך מהסט"א בסוד אמלאה החרבה והיא מהעבירות ולכך אינה טובה. ואתה תחזה דטובתם יש צער לישראל ושכינה מה הלשון אומרת קלני מראשי אמנם כשישראל יש להם טובה יש עילוי לשכינה וכל העולמות בנחת יחדיו ירננו ולכך היא טובה ודוק והאריך. ובמאי דקמן תא חזי מהא דכתיב כטוב לב המלך ביין מה נמשך מזה ומה הגיע אליו לבושת וגם לחרפה בדין עירוב"א וכדי בזיון וקצף:

יב

ותמאן המלכה ושתי גו'. והכתובים הנמשכים. אפשרי כי הנה יש מלכיות ששלוחי המלך למלכה הם סריסים ובלעדם לא יראה כל זכר ואדם אין לראות ולדבר למלכה ויתכן גם כי במלכות אחשורוש סריסין מקדימין למצות המלך למלכה כאופן שבפרהסיא אין אמצעי בין המלך והמלכה כי אם הסריסים. איכו השתא מה נכבד היום מצות המלך לשלוח הסריסים להביא ושתי ערומה לפני רבבות עם והוו תרתי דסתרן כי אין פריצות גדול מזה וא"כ רצונו א"כ סריסים מאן דכר שמייהו הי' לו לשלוח משנה למלך ושרים ראשונים ולא סריסים וזה מורה כי רב השכרות ולא יעשה בדעת וז"ש ותמאן המלכה ושתי לבא בדבר המלך אשר ביד הסריסים פי' לבא בדבר המלך ערומה וזה שלח ביד הסריסים השומרים המלכה שלא יקרב איש ולא זכר ס"ר. ואחשורוש פתח בהצלה והקריב משפטה לפני החכמים יודעי העתים לשקול העת והזמן כי הגם דמורד במלכות חייב היינו כשהמלך בכבודו בא בשכרות דעושה מעשה בבלי דעת כדת מה לעשות וגו' ולא דת ממש על אשר לא עשתה את מאמר המלך ביד הסריסים שזהו זכותה דהני בי תרי סתרא"י נינהו ערומה על יד הסריסים. ויאמר ממוכן לא על המלך לבדו עותה גו' כי יצא דבר המלכה על כל הנשים וגו' באמרם המלך אחשורוש וגו' כלומר מרבית העם לא ידקדקו בענין רק יאמרו המלך שלח כו' סתם בלי אמירת אופן ההבאה וע"י מי וזו תקלה למלך ולשרים והארכתי בפסוקים אלו בעניותי בספר הקטן דברים אחדים דף מ' ע"ש. והרב המג"ן ז"ל שאלוהו כי תיבת ושתי יתירה והשיב כי ושתי גי' גבריאל עשה לה זנב:

טז

ויאמר ממוכן לפני המלך וגו'. פ"ק דמגילה תנן ממוכן זה המן ולמה נקרא ממוכן שמוכן לפרעניות ואפשר דנרמז כאן דמוכן לפורענות דעצה זו היא היתה לפורענות כמשז"ל דאלמלא אגרות הראשונות לא ניצולו ישראל ונמצא דהיא היתה בעוכריו דנשארו ישראל בחיים. ועוד שעי"ז מלכה אסתר והיא היתה אם לישועת ישראל ולקיים בו מצות ביעור. וחדא מגו חדא דעילא מצאתה אסתר לומר איקני בדידי והשתכח דדא היא תברתי'. ועוד אפשר רמו"ז חסר "ו שכתוב בס' מנות הלוי דכל גדולתו של המן לא היתה אלא ע' יום וזה רמז ממוכן מום כ"ן גימ' ע' כי מום עובר אחר ע' יום. עוד אפשר לרמוז כי ממוכן גי' קנ"ו כי על ידו נתעורר עון מכירת יוסף כמ"ש במדרש שצרת המן הי' על עון מכירת יוסף וזה טעם שהיתה הגאולה ע"י מרדכי ואסתר שהם משבט בנימין שלא חטא במכירת יוסף וזה טעם שהתפלל משה רבינו ע"ה עליהם כי היה בחי' יוסף והצרה היתה על מכירת יוסף ודוק היטב. ואחרי כתבי ראיתי בפי' רבינו מהר"א מגרמיז"א ז"ל שכתב ע"פ זה מום של המן כאן נעשה לפי שיעץ להרוג את ושתי היה בלבו של אחשורוש עליו עד שאמרה אסתר וגרמה לתלותו עכ"ל. ולפ"ז נראה דאחשורוש אף שגדלו מ"מ עברתו שמרה על ושתי ולפ"ז ניחא דאסתר כיונה ברה"ק לומר איקני על ושתי וקטלה והשתא איקני בי וכיון שתמיד היה בלבו על זה גמר דינו לתלותו ואמר תלוהו עליו שאינו כבוד לומר על שיעץ על ושתי או על שחשב על אסתר א"נ עליו בשבילו שהוא מדד עצמו על העץ כמו שאז"ל ודוק:

יז

כי יצא דבר המלכה על כל הנשים וגו'. והיום הזה תאמרנה גו' לכאורה מ"ש והיום הזה תאמרנה כו' נראה יתר. ושמעתי משם המפרשים דידוע שגם ושתי עשתה משתה נשים ורז"ל אמרו ע"פ בחצר גינת ביתן שהיו יושבים בג' מקומות ומסתמא גם ושתי עשתה כזאת והיא העזה פניה לדבר דברים קשים בר אתוריריא דאבא כו' כמשז"ל. וא"כ בענין זה של ושתי יש שני סוגים הא' בכללות שלא קיימה דברי המלך ולא רצתה ללכת. והא' בפרטות שביזתה את המלך ואלו הבזיונות שמעו השרות היושבות עמה. וז"ש כי יצא דבר המלכה על כל הנשים לאמר המלך אמר להביא ושתי ולא באה וזה פגם למרוד במלך שלא קיימה דבורו. אבל עוד רעה חולה והיום הזה תאמרנה שרות פרס ומדי שהיו יושבות אצלה אשר שמעו דבר המלכה כלו' הבזיונות שביזתה למלך ויספרו לכל שרי המלך ודא עקא וכדי בזיון וקצף ודוק שהוא פי' נכון:

יט

ומלכות' יתן המלך לרעותה הטובה ממנה. פיו הכשילו שזו תהיה טובה יותר מושתי כי הנה ושתי נהרגה בשבילו והוא יהרג בשביל אסתר ועוד הארכתי בעניותי בדרושים בע"ד:

---

---

שולי הגליון

---

---

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.