נחל אשכול/איכה/א

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

נחל אשכול איכה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

איכה ישבה בדד. אמרו רז"ל במדרש ג' נתנבאו בל' איכה משה ישעיה ירמיה משה איכה אשא לבדי ישעיה אמר איכה היתה לזונה ירמיה איכה ישבה בדד א"ר לוי משל למטרונה שהיו לה שלשה שושבינין א' ראה אותה בשלותה וא' בפחזותה ואחד בניוולה משה ראה אותה בשלותה אמר איכה אשא ישעיה ראה אותה בפחזותה אמר איכה היתה לזונה ירמיה ראה אותה בניוולה אמר איכה ישבה בדד עכ"ל. ויש להבין למה הוצרך משל לזה. ואפשר לומר דאשמועינן דכל הנביאים היו מרחמים על ישראל וכלם רומזים ישועת ישראל והנה כל הנביאים קבלו נבואתם עד שלא באו לעה"ז כי נשמתם בעודם בצל שדי היו מקבלים נבואתם. ולהכי אצטרך המשל למטרונה שהיו לה ג' שושבינין דהשושבינין היו בעת הנשואין וכלם ידעו מעניני המטרונה רק א' עמד להנהיגה בשלותה וא' בפחזותה וא' בניוולה. ולא תקשי איך נתנבאו בסגנון אחד איכה דבמעמד שלשתן קיימי בדבר ה' שאמר לאדם הראשון איכה שהיה שליו ופוחז ומגורש כמ"ש בב"ר. ומשה רבינו ע"ה אמר איכה אשא לבדי יהי רצון שאיכה אתנבא לבדי ואחרים לא יתנבאו. ישעיה אמר איכה היתה לזונה קריה נאמנה והול"ל איכה קריה היתה נאמנה היא לזונה. אך כוונתו היתה לזונה לשעבר ותהיה קריה נאמנה. ירמיה אמר היתה כאלמנה ולא אלמנה וכדי שלא נאמר דיש לישראל דין עבד שמכרו רבו לז"א משל למטרונה דיש להם דין אשה. וכדי שלא תאמר אשה שגרשה בעלה לז"א מטרונה דיש לה שושבינין שהיא כמו שהיא בנשואין דלא אפשר לגרשה שכל העולם שלו והו"ל כזורק גט בחצירו שאינן גרושין כמ"ש הרב ברכת אברהם בסוף ספרו ע"ש ולכך קורא עליה ג' שושבינין דאף בניוולה היא מטרונה:

ג

גלתה יהודה מעוני ומרוב עבודה. פירש הרב מהר"י די שיגוביא דהן בעון ישראל עושין כמה דברים לפנים משורת הדין דברים שאינם חייבים. ובעיקרי הדת שמירת שבת. ות"ת וכיוצא חסרים. וז"ש גלתה יהודה מעוני ביטול מ"ע ועבירות ומרוב עבודה דקדוקי ענפי מצות שאינם חייבים ודא תברת שנאיהון דמה שחייבים אינן עושים. ושומרים דברים יתרים וזהו ומרוב עבודה דעושים רוב עבודה ומקיימין מה שלא נתחייבו. ומ"ש כל רודפיה השיגוה נהירנא שראיתי בס' גרן ארנן כ"י להרב עיר וקדיש מהר"ר אליעזר נחמן פואס ז"ל שדורש לשבח על רודפי התורה אם לא ישיגו הכל ישיגו מקצת וזה רמז כל רודף י"ה השיג ו"ה. ואפשר לרמוז במ"ש בתולותיה נוגות והיא מר לה דצע"ר באשה נוגע כ"י לשכינה כמ"ש בר"מ כל נשי ישראל בכ"י אחידן וכן ראיתי בפסק עיגונא להתרא שחתם בו הרב המקובל עיר וקדיש כמהר"ר אהרן חיון זלה"ה שכתב דיען נוגע עיגון זה באיזה פרט צער לשכינה לכך נטפל להתיר זהו תורף דבריו ז"ל וז"ש בתולותיה נוגות ועי"ז כביכול היא השכינה מר לה:

ה

היו צריה לראש. אפשר במ"ש אוי לעיר שכלם ראשים ופירשו המפרשים שזה כונת הפ' כי הנה אויביך יאבדו כאשר יתפרדו כל פועלי און ויהיה פירוד ביניהם אז המה יאבדו עכ"ד וז"ש היו צריה רביה לאחדים ואין להם אלא ראש אחד ודא עקא. ועוד רעה חולה כי כתיב בנפול אויבך אל תשמח וגו' והם אויביה השמחים ברעת ישראל שלו שלוים ושקטים כי ה' הוגה אפילו מדת רחמים נהפכה למדה"ד על רוב פשעיה ואפי' אם היה להם איזה זכות נתבטל דהלך אחר הרוב וכמ"ש הכל לפי רוב המעשה וזה נתבאר אצלי ההדיוט יותר בביאור במקומו. ורז"ל אמרו במדרש כי ה' הוגה יכול על מגן ת"ל על רוב פשעיה ואפשר דנודע דהיה שנאת חנם בישראל ובפרט בבית שני וס"ד דכל זה הוא בשביל שנאת חנם וזהו על מגן כלומר על חנם ת"ל על רוב פשעיה שהי"ל רוב פשעים ויש לפרש בסגנון אחר ודוק. ומ"ש ויצא מן בת ציון כל הדרה אפשר שגרמו להפריד יסוד קדוש כ"ל הדר"ה מהשכינה בת ציון וברוגז רחם יזכור ר"ת ויצא מן בת ציון גי' צמ"ח ובא לציון גואל:

ח

חטא חטאה ירושלים. אפשר דכיון דעבדו ע"ז נענשים אף על המחשבה משא"כ בשאר עבירות וזה חטא חטאה חטאו בכפלים על המחשבה והמעשה. א"נ דאינו דומה חוטא בפלטין של מלך לחוטא במקום רחוק מהמלך וירושלים פלטין של מלך ועל כן נחשב להם החטא בכפלים א"נ שבירושלים היה השראת שכינה ומועיל שלא לחטוא והארץ עצמה מקודשת והויי סיוע גדול לעבודת ה' ועכ"ז חטאו על כן נחשב להם לשני חטאים וזהו הכפל חטא חטאה ירושלם. א"נ שחטאו והעלימו עין מהצדקה ואמרו שאינם רוצים לתת צדקה והאמירה נחשב לעון בצדקה כמ"ש הרב מהרח"ו ז"ל הבאתיו אני הדל בפני דוד (דף צ"ז) ע"ר וז"ש חטא חטאה. א"נ אפשר ונבין מאמרם ז"ל חטא חטאה ירושלים וא"ה אינן חוטאין אלא אעפ"י שחוטאים אינן כלום אבל ישראל חטאו ולקו ע"כ. והוא תמוה דאטו משוא פנים יש בדבר דאמאי א"ה אעפ"י שחוטאים אינן כלום. והפשוט הוא דישראל קבלנו התורה והוציאנו ממצרים והפליא חסדיו באותות ובמופתים והנחילנו ארצות גויים בעבור לשמור חקיו לכן חטא ישראל נחשב חטא משא"כ הגוים. ולזה מקפיד כ"י על ישראל וחטאם חמור מאד וז"ש חטא חטאה ירושלם דחטאם נקרא חטא. א"נ אפשר במ"ש מז"ה חסד לאברהם דמדור הפלגה ואילך כשחוטאים א"ה אינם פוגמים כ"א בשר שלהם. אבל ישראל כביכול פוגמים במדות העליונות וז"ש חטא חטאה ירושלם דהחטא של ירושלם הוא חשוב כפלים דכ"י בחטאם פוגמים ח"ו למעלה במדות. אבל א"ה שחטאם הוא פוגם בשר שלהם אם חוטאין אינן כלום ובזה תירצנו כמה מאמרים במקומות אחרים בס"ד. ובזה אפשר לומר דהיינו מה שסיים על כן לנדה היתה כלומר חטא חטאה ירושלים וגדל חטאה שהוא פוגם למעלה אמנם בזה איכא טיובתא דעל ידי שהפגם ח"ו במדות יש מקוה לישראל שיתוקן הפגם וישבו לאיתנם וזהו בעצם על כן שחטאם גדול לזה יש תקון ולכן לנדה היתה ועתידה ליטהר כנדה שאינה טומאה לגמרי וידוע שיתקון כמו שהנדה יודעת שתטהר ודוק. א"נ במ"ש רבני אשכנז דב' שגגות נחשבות לעון כמ"ש פ"ב דביצה וז"ש חטא חטאה ב"פ ונחשב עון על כן לנדה וכו'. א"נ דכ"י אמר ואשר הרעותי על היצר הרע וז"ש חטא היצה"ר מסיבתו חטאה ירושלם על כן לנדה היתה שתטהר. א"נ במשז"ל דהצבור המזיד נחשב להם שוגג כמ"ש הרב כתנות אור פרשת נצבים וז"ש חטא חטאה נחשב חטא להיותה ירושלם צבור ע"כ לנדה שתטהר כמו הנדה שיש לה טהרה:

יב

לא אליכם כל עוברי דרך הביטו וראו וגו'. אפשר כי לפעמים תהיה צרה אשר היא גדולה כי צרה שמה. אך דיה לצרה בשעתה ואין נמשך ממנה צרות אחרות. ויש צרה אשר בעת צרה נראית קטנה אמנם נמשך ממנה צרות רבות ועצומות. וצרה זו גדולה מאד לשעתה ועוד נמשכו ממנה נזיקין וחבלות וצרות צרורות וז"ש הביטו בעון השכל הנמשך מצרה זו שהן צרות רבות מאד מאד. וראו עתה הצרה עצמה אימתני ותקיפא אם יש מכאוב כמכאובי אשר עולל שפעל עתה ועוד אשר הוגה ה' מדת רחמים יגון ואנחה לעתיד ביום חרון אפו אשר כמה זעמו רגע ועתה כוליה יומא חרון אף והם דברים קשים אשר לא היו:

יד

נשקד עול פשעי בידו וגו'. פירש הרב מהר"ש פרימו ברמזיו פ' תצוה דמ"ש בגמרא דישראל נפרע מהם מעט מעט היינו בחטא ועון אבל בפשע נפרע הכל בבת אחת כגוים וזהו נשקד עול פשעי בידו דהפשעים היו לאחדים בידו להפרע בבת אחת עכ"ד. ואפשר ישתרגו עלו על צוארי וכו' במ"ש רז"ל ע"פ ותמוגגנו ביד עונינו שמכל עבירה נעשה מזיק וכמ"ש עשה עבירה אחת קנה לו קטיגור אחד ואלו המזיקים הם נפרעים ממנו וז"ש השתרגו עלו על צוארי הפשעים עצמם הן הן המזיקים אשר נבראו הם עצמם השתרגו לנקום נקם. הכשיל כחי איזה מצוה שהיה בידי עבירה מכבה מצוה ועל ידי הפשעים המצות שהיו בידי כשלו המה כרעו ונפלו ביד הסט"א וז"ש נתנני אדני דינא דמלכותא בידי לא אוכל קום שניצוצי הקדושה הלכו לסט"א וגם ניצוצי הנפש נטמעו בגזרת עילאה לא אוכל קום הלכו בשבי בסט"א:

טו

סלה כל אבירי אדני בקרבי. אפשר דידוע השני פירושים שיש בפ' כי מפני הרעה נאסף הצדיק אחד הוא לכפר על הדור וכמ"ש בזהר הקדוש דכל ישראל נחשבים גוף א' והחולה בא אצלו הרופא והן מקי"ז דם מהזרוע שהצדיק אור זרו"ע ובזה מתרפא הגוף. ובזה פירש הרב מהר"ש פרימו ז"ל גאלת בזרו"ע עמך. ויש פירוש שני מפני הרעה העתידה לבא. וזהו אם נוטל צדיק או שני צדיקים אבל אם ח"ו נוטל כל הצדיקים אז מוכרע הפירוש השני מפני הרעה העתידה לבא ח"ו וז"ש סלה כל אבירי שנפטרו כל הצדיקים אז מוכרח אדני מדת הדין בקרבו ונסתלקו מפני הרעה העתידה ח"ו. ומ"ש קרא עלי מועד וארז"ל שקראו מועד תמוה ונראה טעם לזה כמה ששמעתי משם הרמ"ע ז"ל במ"ש רז"ל כשנכנסו גוים מצאו הכרובים מעורין זה לזה דהיה בעת החרבן יחוד וזיווג עליון וקדוש כדי שיהיה הכנה וכח לישראל שלא יאבדו בגלות וז"ש ויקרא ה' אלהים לבכי וכו' ויקרא לשון זיווג ה"א זו"ן וזה שהדבר נחוץ לבכי וכו' ולהיות תקוה בגלות היה זיווג עד כאן שמעתי ואפשר שז"ש קרא לשון זיווג עלי בשבילי מועד כזיווג מועד כי הגזרה לשבור בחורי וכו' וכדי שלא אובד בגלות וגם דיש מקוה לישראל לכך היה זיווג. ומש"ה נקרא מועד כי המועדים על שם שיש למעלה יחוד וזווג וכה היה בט"ב ודוק היטב כי קצרתי:

טז

על אלה אני בוכיה וגו'. אפשר במ"ש דכשנוטל צדיק אחד לכפרה צריך שיבכו ישראל לעולם מו"ת לצדיק כי בעבורם נגדע קרן ישראל ונסתלק והשתא יש ס"ד דהתינח כשהצדיקים נפטרים לכפר על הדור דאז העם כמתאונני"ם על פטירת הצדיקים. אבל אם ח"ו נסתלקו כל הצדיקים על הרעה העתידה ס"ד דאין לבכות עליכם דלא נסתלקו לכפרה. על זה אמר על אלה האבירים שמתו אני בוכיה דס"ס פשעי היו גורמים להם להסתלק עיני עיני יורדה מים תדיר כי רחק ממני מנחם כי כשהצדיקים בעיר יש השראת שכינה והם כמו צינור להשפיע מהשמים טובה לעולם אבל בהעדרם רחק וכו':

יז

פרשה ציון בידיה אין מנחם לה. אפשר דגדל צערה מאד על שהיא בידיה עשתה לה כל הרעה הזו ואיך לא התפללו עליה אבות העולם שלא תבא לזה וכמו שפירשתי אני בעניי מאמר ארוך בפסיקתא שלא קבלה תנחומין מהנביאים והאבות עיין בס' הקטן ר"ד בפרשת ואתחנן ורז"ל אמרו אין מנחם לה אמר ר' לוי כל מקום שנאמר אין הו"ל ותהי שרי עקרה אין לה ולד והו"ל דכתיב וה' פקד את שרה. ובזה פירשו המפרשים פ' ישעיה (סימן נ"א) הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו כי נחם ה' ציון וכו' כלומר הביטו אל אברהם ואל שרה כי אחד קראתיו וכתיב ותהי שרי עקרה אין לה ולד. ועכ"ז ואברכהו וארבהו ומזה מוכח כי אין לה ולד עיין לה שיהיה לה ומעתה בין תבין כי נחם ה' ציון דגם מאי דכתיב אין לה מנחם יהיה לה מנחם כדכתי' אנכי אנכי הוא מנחמכם:

כא

שמעו כי נאנחה אני וגו'. אפשר במאי דתנן פ"ד דאבות שמואל הקטן אומר בנפול אויביך אל תשמח וכו' פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו חרון אפו לא נאמר אלא אפו וה"ג הרמ"ה ורשב"ם ופירש רבינו עובדיה מדלא כתיב ושב יסירהו מעל אויבך וישיבה עליך והרב תי"ט הביא ממד"ש חרון אפו לא נאמר דמשמע חום האף אלא אפו כלומר כל האף. והשתא קאמרה כ"י דהגם כי לרוב העונות אינו מן הדין שיסולק האף מישראל וישיבהו על הגוים מ"מ נקוט מיהא פלגא שגם הם ילקו כישראל. וז"ש שמעו הגוים כי נאנחה אני ולא באו לנחמנו ולא עוד אלא כל אויבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית שאהיה בדד מן העמים כמו שפירש"י והם שמחים במפלתי והגם דעונותי כבדו שאינו מן הדין לסלק האף ממנו ולהשיבו להם מ"מ הבאת עליהם יום קראת ויהיו כמוני שגם הם יבא אידם כמוני וזה במה שתבא כל רעתם וכו':

כב

תבא כל רעתם וגו'. פירש הרב מהר"ש פרימו ז"ל בהקדמה שכתבתי לעיל דמה שנפרע מעט מעט מישראל היינו על חטא ועון אבל על פשע בבת אחת וז"ש תבא כל רעתם של א"ה לפניך ועולל למו על חטאתם כאשר עוללת לי על כל פשעי שנפרעת על הפשעים בבת אחת כן תפרע להם גם על חטאתם: פרק ב"

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.