נחלת שמעון/פרשת תרומה
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
|
< הקודם · הבא > |
ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים. היינו כמ"ש רז"ל (ברכות סג:) על פסוק (במדבר יט יד) זאת התורה אדם כי ימות באוהל, אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. זהו 'ותכלת' שיכלה גופו על התורה ומצות ויעסוק בתורה ומצות בלי הפסק, שמכל התורה והמצות שאדם עושה בחייו עושה מן חלוקא דרבנן שילבש לאחר מותו[1]. ואם הפסיק אפילו יום אחד מלעסוק בתורה ומצות אזי חסר מן הלבוש באותו מקום.
ולא עוד שקשה לו למחר לעסוק עוד בתורה ומצות כמו שאמרו רז"ל אם בטלת יום יומיים בטלת[2], והוא למשל כמו אורג בגד שאם נפסק במקום אחד אין יכול לארוג עוד עד שיקשור חלק הנפסק לחלק הראשון, כן יקשה לאדם שהפסיק וביטל יום אחד מלארוג חלוקא דרבנן עד שיקשור וידביק עצמו אל התורה והמצות לארוג ולעשות תורה ומצות להיות מהם חלוקא דרבנן, זהו 'וארגמן' מלשון אריגה.
ואמרו רז"ל (מו"ק טז:) על דוד המלך שנקרא עדני העצני שמעדן עצמו כתולעת בשעה שעוסק בתורה וכו', זהו 'ותולעת שני' היינו שצריך להיות כתולעת בשעה ששונה ועוסק בתורה.
וצריך האדם לעסוק בתורה ומצות בשמחה ולהרחיק מן העצבות כמ"ש (תהילים ק) עבדו את ה' בשמחה, זהו 'ושש' שש הוא לשון שמחה.
וצריך האדם להיות עז כנמר כמ"ש רז"ל (אבות פ"ה מ"כ) הוי עז כנמר. וכמ"ש (ביצה כה:) תניא רבי מאיר אומר מפני מה נתנה תורה לישראל מפני שהם עזים, ומפורש במדרש רבה הטעם שיכולים בני ישראל להעיז אפילו נגד מלך או שר שלא לעבור על חובתינו זהו 'ועזים' מלשון עז כנמר:
- ↑ ראה לדוגמא זוהר (נח קמז): לבוש הזה שאמרנו, הוא מה שאמרו הדברים, שיש חלוקא דרבנן שמתלבשים בעולם האמת, אשרי חלקם של צדיקים שגנז להם הקב"ה הרבה טוב לעולם האמת וכו'.
- ↑ כעין זה בירושלמי (ברכות פ"ט ה"ה) אמר רבי שמעון בן לקיש במגילת חסידים מצאו כתיב יום תעזביני ימים אעזבך. וברש"י (דברים יא יג): שכן כתוב במגילה אם תעזבני יום יומים אעזבך.