נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/קצה
נודע ביהודה 
תניינא יורה דעה קצה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תשובה
מבן המחבר לבני הרבני המופלא המושלם מוהר"ר משה סג"ל לנדא נ"י:
אהובי בני בבואי לביתי בשלום ב"ה עלה על רעיוני ע"ד הקושיא אשר הקשית בסוגיא דתקפו כהן במס' ב"מ דמתרץ אביי שם בדף ז' ריש ע"א דגבי מעשר דרשינן עשירי ודאי ולא עשירי ספק וע"ז הקשית לשאול למה זה יהיה ספק בכור אסור בגיזה ועבודה לפי מה דגמרינן גז"ש עברה עברה במס' בכורות דף ל"ב ע"א ובמס' מעילה י"ג ע"א הא אין גז"ש למחצה ואמאי לא נילף מהך גז"ש נמי בכור ממעשר מה מעשר עשירי ודאי ולא עשירי ספק אף בכור נמי בכור ודאי ולא בכור ספק. ואתה בני ידידי אמרת לתרץ דדרש זה דדרש אביי עשירי ודאי ולא עשירי ספק לאו מלתא דפסיקתא היא דבמס' זבחים ט' ע"א דרשינן עשירי זה מעשר ואין אחר מעשר למעט דאם שחט מותר הפסח לשם מעשר דלא להוי כמעשר והתוס' שם בד"ה עשירי הרגישו בזה וכתבו אכתי דרשינן מיניה במס' ב"מ עשירי ודאי ולא עשירי ספק עכ"ל. ומעתה לפי הסוגיא דמס' זבחים לא מיותר הך עשירי למדרש מיניה דרשא דאביי. ועפ"ז הלכת אהובי בני באורחא חריפתא לתרץ דברי הרמב"ם והפוסקים שפסקו תקפו כהן אין מוציאין מידו שהוא נגד מסקנת הסוגיא דב"מ דמסיק רבה לעולם תקפו כהן מוציאין מידו וקאמר לי' ר"ח תנא דמסייע לך (ועיין בכ"מ בפ"ב מהל' בכורות הל' ב'). ויען כי עיקר סיוע ר"ח לרבה נשען על דברי אביי דדרש עשירי ודאי ולא עשירי ספק ולפי הסוגיא דזבחים הך עשירי אינו מיותר למדרש מיניה עשירי ודאי כו' א"כ ליתא לסיוע ר"ח די"ל דהספיקות נכנסין לדיר להתעשר מיירי דלית ליה אלא תשעה והוא כמו שמדחה שם אביי וכיון דליכא סיוע לדברי רבה ממילא פסקינן כפשטא דלשון המתניתן וברייתא דהמוציא מחבירו עליו הראי' ואם הכהן הוא מוחזק הוי הישראל מוציא ואין מוציאין מידו, ובזה עולה כהוגן שיטת הרמב"ם וסייעתו. ע"כ דבריך בני בקיצור והמה טובים ונכוחים:
אעפ"כ אהובי בני לא העלית ארוכה לפסק הרמב"ם דלפי דבריך קשה למה פסק הרמב"ם כהך מתני' דקפץ אחד מן המנוין כולן פטורים הא קשה קושית הגמרא אי ספיקא בעי עשורי לעשר ממ"נ, דלפי דבריך נדחה הך דרשא דעשירי ודאי ולא עשירי ספק. לכן נראה לי דהנך שני דרשות דרשא דאביי עשירי ודאי כו' והך דרשא דבמס' זבחים העשירי זה מעשר ואין אחר מעשר אינן סותרים זא"ז ושניהם כאחד טובים ונתנו לידרש ומקרא דהעשירי תרתי שמעת מיניה דהיינו הה"א והיו"ד ממלת העשירי ניתן לידרש לזה ולזה:
ובעיקר קושייתך דע אהובי בני שהר"ש מקינון בס' הכריתות כתב דאיכא מ"ד דסובר יש גז"ש למחצה ולא פירש לנו היכן נמצא זה המ"ד ונלאו כל חכמי לב למצוא מקומו. ובסוף ספר באר יעקב בחדושים לכללי הסוגי' כלל ל"ה רצה להוכיח זה מכח קושית התוס' במס' קידושין דף ל"ו ע"א ד"ה תפילין, וכן ש"ב הגאון מו"ה אלעזר אב"ד דק"ק טריטש בספרו תורת חסד כלל ל"ז ג"כ רצה להוכיח זה מכח קושיא אשר כבר תירצו התוס' וכל זה איננו שוה לי להוכיח דבר חידוש כזה מכח קושיא אשר כבר תירצו התוס' והוא דוחק גדול לומר שתירוץ התוס' היה לרבינו שמשון נראה לדוחק ונכנס בפרצה דחוקה יותר לעקור תחומי הכלל המוזכר בכל הש"ס דאין גז"ש למחצה. אמנם מכח קושייתך אהובי בני מוכח בפירוש דאביי הוא המ"ד דאינו סובר הך כללא דאין גז"ש למחצה. ותו מפני חולשא דאורחא לקצר אני צריך. כ"ד אביך הד"ש:
הק' שמואל סג"ל לנדא.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
< הקודם · הבא >