נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/קכט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נודע ביהודה TriangleArrow-Left.png תניינא TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קכט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תשובה

לכבוד אהובי תלמידי הותיק ומובהק הרב המופלא ומופלג בתורה ויראה כבוד מוה' אברהם נר"ו:

מכתבו קבלתי. וע"ד אשר הורה בהך איתתא שיש לה מכה בכותלי בית הרחם והמכה אינה מוציאה דם ואמנם אם בודקת עצמה כואב לה מאד מחמת הבדיקה ובזמן ימי ליבונה קשה עליה הבדיקה מרוב הכאב. והורה לה מעלתו שתבדוק בהפסקת טהרה כדין וביום הראשון וביום השביעי ג"כ תבדוק כדין ובשאר ימים שבין ראשון לשביעי לא תבדוק כלל כי באשה זו מיחשב דיעבד מחמת צער וכאב. יפה הורה כי אף שלכתחילה צריכה בדיקה כל ז' ימים דבר יום ביומו שר' אלעזר גופא מודה לכתחלה מדלא פליגי רק בדיעבד ואף שאין ראיה גמורה ממה דנקט במשנה דף ס"ח ע"ב פלוגתייהו בדיעבד ולא נקט לכתחלה להודיע כחא דהיתרא לר"א משום דאיכא למימר דרצה למיתני גם פלוגתא דר' יהושע ור"ע ובלכתחלה ליכא פלוגתא בין ר"י ור"ע כלל. וע"ש בתוספות דף ס"ט ע"א בד"ה והכא קמ"ל שכתבו ג"כ כיוצא בזה. ואמנם מצד הסברא ראוי למעט המחלוקת ודי שמצינו שר"א חולק בדיעבד. וכן מפורש הדבר בתוספות דף ז' ע"ב בד"ה ר"א ואף דאיכא למימר שלא כתבו כן אלא בזבה ודאי אבל נשי דידן ספק זבות נינהו אפשר דמותר לכתחלה לסמוך על בדיקת יום ראשון ויום שביעי. אמנם פשוט לשון התוספות שם משמע דלענין נשי דידן כתבו כן וכן פסק הרא"ש ושאר פוסקים וכן מבואר בש"ע בסימן קצ"ו סעיף ז'. אעפ"כ יפה הורה שהרי הצרכת הדבר לכתחלה ודאי שהוא רק חומרא דרבנן בעלמא ובכמה מקומות מצינו שבמקום צער לא גזרו וכיון שלאשה זו כואב הרבה יותר מדאי אין לך מקום צער יותר מזה, ועוד מטעמא אחרינא הייתי מקיל שהרי יש לחוש שעל ידי רוב הבדיקות יגרמו שהמכה תגלע ותוציא דם ונצטרך אח"כ להקל כאשר תמצא דם לתלות במכה יותר עדיף שלא לבוא לידי קולא זו ושפיר הורה. אמנם אם יכולה בשאר ימי הספירה לקנח מבחוץ קינוח כל דהו טוב להצריכה הקינוח אם לא יכאב לה ועיין בנו"ב סי' מ"ו. ולרוב הטרדא אקצר. דברי א"נ הד"ש:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון