נודע ביהודה/תניינא/חושן משפט/נג
נודע ביהודה 
תניינא חושן משפט נג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב"ה פראג ה' ז"ך אד"ר תקנ"א לפ"ק.
תשובה
למאיר ובא קורא שוחר טוב ומטיב, טיב להדי טיב, ה"ה כבוד אהובי, ידידי וחביבי, הרב המאור הגדול שגדלוהו בשם, ערוגת הבושם, המופלג בתורה ויראה כבוד שמו מוה' מאיר נר"ו:
מכתבו קבלתי ואמנם הייתי אז סגור בחדר המטות ולא הייתי בקו הבריאה וכי בעו"ה חצי הזמן פוגעים בגופי ומתחדשים לפרקים וגם בעת הילוכי אנה ואנה ג"כ אני חלוש מאוד והזקנה גוברת עלי ולכן לא יכולתי לעיין בדבריו עד עתה, ועל דבר השאלה שבין הבכור לאחים פשוטים שנשאר בעזבון המת מוחזק וראוי דהיינו חובות אצל אחרים וגם על המת יש חובות שהוא חייב ונחלקו הבכור עם הפשוטים ממה לפרוע החובות שהמת חייב. וכבר ביארתי זה בחיבורי נ"ב (קמא) חלק ח"מ סי' ל"ד ועכשיו הודיעני מעלתו שהגאון מוהר"י בתשובות פני יהושע חלק ח"מ ס"א לא כ"כ ואדרבה הכריע לפרוע הכל מן המוחזק והבכור יפסיד:
אהובי ידידי הגם שהגאון הזה רב גוברין מן כת הקודמין הוא אעפ"כ אימתו אל תבעתני ואני איני חוזר מדעתי וכי הלא הפני יהושע ביאר טעמו כיון שאין הבעל חוב יכול לגבות משטרות כי אם מצד שיעבודא דר"נ וכיון שיש נכסים אחרים אין מוציאין מדר' נתן יעו"ש בפני יהושע, ואני הלא כבר הוכחתי שם בנ"ב שגם בלי שיעבודא דר"נ ג"כ גובים משטרות והוכחתי זה בהוכחה משתי תשובות של הרא"ש:
ואמנם הואיל ואתי לידי לדבר מזה אפרש הדבר באר היטב. ואומר אני אם ראובן נושה בשמעון ושמעון נושה בלוי הנה כחו של ראובן שיופרע חובו מלוי אנא ארכביה אתרי רכשי, אם מצד שראובן בא לגבות משמעון והרי הוא יכול לגבות מכל מה שנמצא ביד שמעון אף ששמעון יכול לסלקו במה שירצה מ"מ אין שייך לומר שחפץ זה משועבד יותר מחפץ זה והחוב הוא על כל הנכסים בשוה והיינו מבני חורין וגם החוב שיש לשמעון על לוי בכלל נכסי שמעון הוא, ואמנם היינו שיגבוהו החוב שימסור לו שטר שיש לו על לוי בתורת פרעון בשויו של השטר כמו ששוה והפרעון שפורע שמעון לראובן בחוב זה שיש לו על לוי הרי הוא כמו שמכרו לו וכל זה הוא בלי טעם שיעבודא דר' נתן דאפי' מאן דלית ליה שיעבודא דר"נ או בחובות שיש לשמעון אצל כותי שהרשב"א בתשובה סי' תתקפ"א מסתפק אם שייך בזה שיעבודא דר"נ והב"י בסי' פ"ו מביאו יעו"ש מ"מ הבית דין כדרך שנזקקין לכל חפצי שמעון וכופין אותו שיתנו לראובן כך כופין אותו שיתן חובותיו לראובן. ובזה אין חילוק בין יש לשמעון נכסים אחרים חוץ מן החובות ובין אין לו כי אין אנו נזקקין עדיין לנכסי לוי רק אנו נזקקין לנכסי שמעון שכולם בני חורין הם וגם החוב שיש לשמעון אצל לוי גוף החוב השייך לשמעון בכלל בני חורין הוא, ואמנם כשכבר נזקקו בית דין לנכסי שמעון והגבו לראובן החוב שיש לשמעון אצל לוי או שמעון הגבהו מעצמו החוב הזה אז שוב מיחשב ראובן בעל חוב על לוי ושוב ראובן תובע ללוי וגובה חובו ממנו ואין זה נקרא משועבדים כלל, ואין זה דומה לאם היה ראובן בא לטרוף מלקוחות שלקחו משמעון שאז אם יש לשמעון נכסים אחרים אינו גובה מלקוחות דשם אין לשמעון בעצמו שום דבר אצל הלקוחות ואין לו שוב שום זכות בהשדות שמכרם ללקוחות שנאמר ששמעון יגבם לראובן ועל כרחך צריך ראובן לבוא לטרוף מלקוחות בעצמם ואין לו עסק עם שמעון בשדות הללו אז אמרי' שאם יש לשמעון בני חורין אין לו לטרוף מלקוחות אבל בחוב שיש לשמעון על אחרים גוף החוב הוא של שמעון וחייב להגבות לראובן בעל חובו כמו שחייב להגבות שארי חפצים שיש לו ולכן אין בזה חילוק בין יש לשמעון עוד נכסים כי גם חוב זה כאחד מחפציו הוא וכשהגבה חוב זה שוב ראובן גובה מלוי בכחו של שמעון וכמו אם היה מוכר לו חוב זה ולא מיחשב גובה ממשעבדי במקום שיש בני חורין כי בכחו של שמעון הוא גובה וכמו שאם שמעון מכר חוב שיש לו על לוי ואטו אם יש לשמעון נכסים אחרים אין הלוקח יכול לגבות מלוי הא ודאי בורכא הוא ובודאי יכול לגבות כל זמן שלא מחל שמעון ללוי החוב הכי נמי ראובן גובה מלוי בכח הגביה שגבה חוב זה משמעון בחובו ובכל זה אין אנו צריכין לשיעבודא דר' נתן כלל:
ואמנם אי משום הא עכ"פ אע"פ שכבר הגבהו שמעון לראובן חוב שיש לו על לוי מ"מ יכול שמעון למחול חוב זה ללוי וממילא נפטר לוי מראובן דלא עדיף מלוקח שלקח חוב שיכול המוכר למחול וגם אין לראובן שום עסק עם לוי כל זמן שלא הגבהו שמעון חוב זה בתורת פרעון על חובו או שהגבוהו בית דין חוב זה לראובן בתורת פרעון משמעון אבל מצד זכות שיש לראובן בחוב זה מצד שיעבודא דר"נ בזה א"צ כלל לבוא תחלה על שמעון רק יכול תיכף לתבוע מלוי חוב זה וגם אין כח ביד שמעון למחול החוב ובזה שפיר צריך שלא יהיה לשמעון נכסים אחרים כי אם חוב זה דאם יש לו נכסים אחרים אין כאן שום זכות לראובן מצד שיעבודא דר"נ, ובזה אתיין שפיר דברי הטור והש"ע סי' פ"ו דהיכא דאיכא לשמעון נכסי אחריני אין ב"ד נזקקין היינו לתבוע תיכף מלוי וכנ"ל. וכן אתיין דברי הש"ך שמחלק בין אית ליה נכסי לענין שיכול למחול החוב הכל כמו שכתבתי אבל אכתי יכול לגבות משמעון חוב זה בתורת גוביינא כמו שארי חפצי שמעון ואין חילוק ברכושו של שמעון בין כלי כסף וזהב ושאר מטלטלין ובין חובות שיש לשמעון על אחרים:
ודע עוד שאף אם אין לשמעון שאר נכסי רק חוב זה שיש לו על לוי הנה אם מחל ראובן ללוי חוב זה והיתה מחילה זו קודם שהגבהו שמעון חוב זה בתורת פרעון אף שיש לראובן זכות בחוב זה מצד שיעבודא דר"נ היינו שיעבודא אבל לא קנין הגוף בחוב זה כי גוף החוב של שמעון הוא ולכן לא הועילה מחילתו ללוי רק לענין שיעבודא דר"נ שמחל השיעבוד ואין לו לתבוע חוב זה מלוי אבל אכתי גוף החוב לא נמחל והרי הוא של שמעון ויכול שוב ראובן לגבות חוב זה משמעון בפרעון חובו ואחר שנתן לו שמעון או הב"ד בפרעון חוב שוב יכול לגבות מלוי ולא מתורת שיעבודא דר"נ כי זה כבר מחל לו רק בתורת שבא בכחו של שמעון כמו בלוקח ובזה אתי שפיר תשובת הרא"ש כלל ל"ו סימן ד' שהבאתי שם בנודע ביהודה סי' ל"ד וכל מה שפסקתי שריר וקיים ומינה לא אזוז. כ"ד הדורש שלומו:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |