נודע ביהודה/תניינא/חושן משפט/ט
נודע ביהודה 
תניינא חושן משפט ט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תשובה
שלום תנינא וכו'.
מה שתמה על מה שיישבתי דברי הרמב"ם בשבועת העדות דלהרמב"ם קם תירוצי שאין חיוב שבועת העדות אלא במועיל מן התורה וכתבתי עד הכשר המעיד שנטמאת ותפסה מטלטלין על כתובתה היא מחויבת שבועה. והקשה מעלתו על זה הרי הבעל צריך לישבע כדין כל חשוד שכנגדו נשבע ויאמר העד מי יימר דמשתבעת. תמהני על שגיאה גדולה כזו שממ"נ מצד דין תורה אין שכנגדו צריך לישבע וזה מחו"ש ואיל"מ רק מתק"ח וכאן גם מתק"ח אין הבעל צריך לישבע שהרי מדבריהם העד נאמן גם על הכתובה. וידע מעלתו שדברי הב"ח בח"מ סי' צ"ב שכתב דלהרמב"ם ס"ל אידך שינויא בתוספות בפ"ק דמציעא דלא שייך בחשוד משואיל"מ וכו', הם שלא בדקדוק דודאי גם לתירוץ השני של התוס' מצד דין תורה החשוד משלם רק שכיון דעכ"פ הוא רוצה לישבע תקנו חכמים שלא ישלם עד שישבע שכנגדו וזה ברור.
ומה שהקשה מעגלה ערופה לדעתי אין חיוב שבועת העדות אלא בדין שבין אדם לחבירו ולא במה שבין אדם למקום, ועוד אין דין שבועת העדות אלא בעדות שמתקיימת בידיעה בלא ראיה כמבואר בשבועות דף ל"ג ע"ב מדכתיב או ראה או ידע וברוצח לא משכחת ידיעה בלא ראיה שאם הודה על עצמו שרצח לא משגחינן ביה ואין אדם עושה עצמו רשע. יתר הדברים שכתב יהיה לו אשר לו. ולדעתי מה בכך שכבר הוא חשוד אכתי יכול להשביעו אם חושדו בדבר זה. דברי הד"ש.
הק' יחזקאל סג"ל לנדא:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |