נודע ביהודה/תניינא/אורח חיים/קל

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נודע ביהודה TriangleArrow-Left.png תניינא TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קל

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב"ה פראג עש"ק ג' כסליו תקמ"ל.

תשובה

לקדם אהובי הרב המאור הגדול המושלם בתורה ובמעלות כבוד שמו מוה' אהרן ליב נר"ו אב"ד דק"ק צילך י"ץ:

ע"ד אשר הקשה על התוי"ט במנחות פ"ד משנה ד' שכתב שבזמן התקנה אכתי לא ידעו שלא ישנה בה אדם מעולם. וכתב מעלתו דלפ"ז לא היה פייס שלישי לקטורת וא"כ נסתר קושיית התוי"ט במסכת תמיד פ"ג משנה א' על הרע"ב שכתב שהמדשן הוא המקטיר קטורת והקשה התוי"ט שהרי היה פייס שלישי לקטורת וכו'. וכתב מעלתו דהברטנורא כוונתו מה שהיה בהאי שעתא שלא היו יודעים שלא שנה בו אדם ע"כ דברי מעלתו. והם דברים תמוהים מכמה טעמים. חדא שהרע"ב מפרש שם על משניות דסדר התמיד יהיה כוונתו על תחלת הבית. ועוד עיקר הדברים תמוהים דאטו משום שלא ידעו שלא ישנה בו אדם לא היה פייס לקטורת וכי באותו זמן חסרו להם פייסות ואם משום דקאמר במס' יומא הפייס השלישי חדשים לקטורת בואו והפיסו וסבר מעלתו דבאותו זמן לא היו יכולים לומר חדשים שהרי לא ידעו שלא ישנה בו אדם. אם זהו כוונת רום מעלתו ג"כ הוא טעות מתרי טעמי. חדא דאטו הלשון הזה מעכב הפייס. ועוד שגם באותו זמן היו מכריזין חדשים לקטורת דעכ"פ כל זמן שמצאו חדשים בחרו בחדשים בשביל שיתעשרו כלם אלא שהיו סבורים שבקרב איזה שנים כבר יזדמן שהקטירו כלם ויהיו מוכרחים להטיל פייס על אותן שכבר הקטירו דלא ידעו שיתרבו הכהנים כ"כ בכל שנה כי בתחלת בית שני לא היו מרובים כ"כ [הג"ה עיין לעיל סימן קכ"ג:] והרי בכל שנה היו יותר משבע מחות כהנים מקטירים קטורת שנים בכל יום. ולכן יפרש לי מעלתו כוונתו בקושיא זו ואדע להשיב:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון