נודע ביהודה/תניינא/אורח חיים/קכא
נודע ביהודה 
תניינא אורח חיים קכא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בע"ה פראג ח' תמוז תקמ"ב לפ"ק. לטוטשאפ.
תשובה
שלום לכבוד אהובי. תלמידי ידידי וחביבי. הרב המופלא כבוד מוה' דוד קיצע נ"י.
מכתבך קבלתי. ואשר תמהת על מה שכתבתי בחיבורי נ"ב חלק א"ח סימן ל"ו להסתפק אם איסור נבילה חל על איסור יוה"כ בנתנבלה ביוה"כ הואיל וחל על אינה זבוחה חל נמי על יוה"כ. ותמהת שהרי מפורש בחולין דף ק' ע"ב שאין איסור נבילה חל על איסור עוף טמא שאין נבילה חל על איסור טמאה הקודמו הרי שגם איסור נבילה אינו חל על איסור אחר ולא אמרינן שאני נבילה מתוך שחל על אינה זבוחה חל ג"כ על איסור טמאה. אלו הם דבריך:
והנה אשתבשת בזה ואין דמיונך עולה יפה. אני אמרתי הואיל ונבילה חל על אינה זבוחה לכך אפי' יש בזה שאסור משום אינה זבוחה עוד איסור אחר ג"כ חל נבילה על אותו האיסור אחר מתוך שחל בזה על אינה זבוחה. ודבר זה למדתי מדברי הגמרא בחולין דף ק"ג ע"א בסוף העמוד ובמיתי איסור טריפה ומיחל על אבר קא מיפלגי מ"ס אתי וחייל מידי דהוה אחלב דאמר מר התורה אמרה וכו' ופירש"י בד"ה התורה אמרה וכו' והכא נמי אע"ג דאיכא איסור אבר בהדי איסור חלב אתי איסור טריפה וחייל עליה:
והנה שם בריש העמוד באכל אבר מן החי מן הטריפה דקאמר שם אבע"א דכ"ע בהמה בחייה לאיברים עומדת וכגון שנטרפה לאחר מכאן ובמיתי איסור טריפה וחייל אאיסור אבר קא מיפלגי מ"ס אתי וחייל. ופירש"י בד"ה וכגון וקסבר ר' יוחנן איסור חל על איסור. והנה קשה מי הכריחו לרש"י דסבר איסור חל על איסור דלמא דוקא בטריפה סבר דחל על איסור אבר הואיל וטריפה חל על איסור חלב עצמו כדאמר בסוף העמוד. וגם על הגמרא גופא קשה למה לא אמר כאן מידי דהוה אחלב כדאמר לקמן. אלא ודאי דלא שייך מידי דהוה אחלב אלא בחלב עצמו שיש כאן חלב וטריפה חל עליו לכן חל ג"כ אאיסור אבר בדבר זה עצמו שחל בו על חלב. אבל בריש הסוגיא דמיירי באבר שאינו חלב ודאי לא שייך למימר מידי דחל על חלב יחול על אמ"ה שאינו חלב. והכי נמי לדידי בבהמה שנתנבלה ביוה"כ שיש בבהמה זו עצמה איסור אינה זבוחה אלא שביוה"כ יש כאן גם איסור יוה"כ בהדי אינה זבוחה שפיר יש מקום לומר מתוך דחל איסור נבילה על איסור אינה זבוחה שבחתיכה זו יחול נמי על איסור יוה"כ בחתיכה זו עצמה. אבל בעוף טמא דלא שייך בו איסור אינה זבוחה כלל דזביחה לא נצטוינו אלא בטהורים שם ודאי לא חל איסור נבילה על איסור טמאה. ולא שייך בזה לומר שיחול כשם שחל על אינה זבוחה שהרי לית כאן איסור אינה זבוחה כלל רק איסור טמאה. דברי הד"ש: [הג"ה מבן המחבר עדיין יש להקשות לפמ"ש התוס' במס' מעילה דף ט"ז בד"ה אמר רב לא שנו וכן כתבו התוס' במס' מכות דף ט"ז ע"ב בד"ה ריסק ט' נמלים דאף למ"ד אין איסור חל על איסור הכא בנבילה מודה דחל על איסור הואיל וגלי קרא בנבילה דחל על איסור חלב דכתיב וחלב נבלה אוכל לא תאכלוהו ה"נ דחל נבילה על איסור טמאה עכ"ל ע"ש. א"כ קשה איך קאמר ר"י בחולין דף ק' ע"ב דאין איסור נבילה חל על עוף טמא. ואפשר יש להעמיד דבר זה בקושית המהרש"ל שם ובחנם כתב המהרש"א דנעלם ממנו דברי התוס'. אמנם אם זה כוונת המהרש"ל בקושייתו ק"ל מאי מתרץ המהרש"ל דהואיל ולא מצינו דתורה קרא לעוף טמא נבילה מה בכך אף דלא נכתב שם נבילה בעוף טמא בפירוש אמאי לא נימא מסברא דאיסור נבילה חל על איסור עוף טמא הואיל וחל על איסור חלב. ונ"ל לתרץ דכיון דהאי חידוש שחידשה תורה באיסור נבילה דחל על איסור גלי לן קרא בחלב דנבילה חל על איסור חלב א"כ רק בבהמה אמרי' כן דהואיל וקרא מיירי בבהמה דהא חלב אינו נוהג אלא בבהמה אבל בעוף לא מיירי הך קרא דהא איסור חלב אינו נוהג בעוף. א"כ הדרינן לכללא דאין איסור חל על איסור ודוקא היכא דגלי גלי. וראי' לזה במס' זבחים דף ע' ע"ב דדרשינן מהאי קרא דחלב נבילה של חיה מטמא ומהאי קרא ילפינן במס' פסחים דף כ"ג ע"א דחלב נבילה אינו מטמא מדכתיב וחלב נבלה יעשה לכל מלאכה. ועל זה קאמר במס' זבחים מדכתיב ואכול לא תאכלוהו מי שחלבו אסור ובשרו מותר יצא חיה שחלבו ובשרו מותר ע"ש בגמרא וברש"י דף ע"א ד"ה ועוד ממשמעותא דקרא כו' ע"ש. הרי מוכח דממעטינן חיה מהאי קרא לענין טהרת חלב נבלת חיה הואיל ולית בהו איסור חלב א"כ הה"ד נמי דממעטינן עוף מהאי קרא דאיסור נבילה אינו חל בעוף על שאר איסורין הואיל ולית ביה חלב. ואין להקשות לפ"ז אמאי אמרינן בריסק ט' נמלים דחייב משום נבלה ואיך חל נבלה על איסור שרץ הא גם בשרץ ליכא איסור חלב כמו בעוף. די"ל דבשרץ חייב משום נבילה הואיל והתורה קראה נבלה דכתיב או בנבלת שרץ כמו שתירץ המהרש"ל ודוק:]
ובעיקר הספק של אאמ"ו הגאון ז"ל אי איסור נבילה חל על יוה"כ הואיל וחל שם נבלה לענין טומאה עיין בתוספות במסכת יבמות דף ל"ג ע"ב ד"ה אמר רבי יוחנן כו' וחולין קי"ג ע"ב בתוס' ד"ה שאני כו'. ואפשר דלאו כוונת התוס' הוא שטומאה מיחשב לאיסור חמור וכולל אלא שאין לדמות איסור בשר בחלב לאיסור טריפה ונבלה לומר כשם שחל נבלה וטרפה על חלב כמו כן יחול נמי איסור בשר וחלב על חלב. ע"ז כתבו התוס' שאין לדמות דמה לנבלה שכן מטמא ומה לטרפה שכן מחיים אבל לומר שיהי' נבלה חל על שאר איסורין הואיל וחל נבלה לענין טומאה זה לא נתבאר כלל ודוק. וצ"ע:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |