נודע ביהודה/תניינא/אבן העזר/קיח
נודע ביהודה 
תניינא אבן העזר קיח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תשובה מהרה יתמו ימי בכי והאבל, ועיניו תחזינה כהנים בעבודתן ולוים ישאו זמרה כנור עם נבל, כבוד אהובי חביבי הרב הגדול המופלא כבוד מוהר"ר אברהם ליב אב"ד דק"ק באנהרט יצ"ו. מכתבו קבלתי וע"ד איך לכתוב שם עירו בגיטין הא ודאי כיון שהעיד חתן הדיין שהגיטין שנכתבו מימים ימימה נכתב שם היהדות וגם שם הנכרים פשיטא שאין לזוז. ומה שנסתפק בשם יהדות שהוא באנהרט אם נכתוב בדלי"ת לבסוף או בטי"ת כי אין שום גט ישן מצוי שם כי כולם נשרפו הא ודאי כיון שמצא כתבים בכתב יד הדיין שהיה כתוב בטי"ת וכן מצא בחתימתו ודאי שכן היה רגיל לכתוב שם בגיטין וגם אני כמדומה באגרות שהיה לי מהרב המנוח מוהר"ר ישראל ז"ל היה כתוב באנהרט בטי"ת א"כ כן ינהגו גם עתה, ובנדון שם הנכרים שנסתפק אם לכתוב באניהאד או באניהאדי ביו"ד נוספת בסוף ושם משתמשים בשתי לשונות דהיינו לשון אונגריש ולשון דייטש. הנה זה פשוט אצלי ששם לשון אונגריש הוא עיקר כי התיסדות המדינה מתחלתה הוא לשונם אבל לשון דייטש נתפשט אחר זה כשבאו תתת ממשלת קיסרי אסטרייך אז לשונם תהלך בארץ ואעפ"כ לשון אונגריש לענין כתיבת השמות בגט הוא עיקר, וז"ל מהרש"ל ביש"ש על גיטין פרק השולח סימן ל"ב ומצאתי כתוב בתיקוני גיטין וכו' ונ"ל טעמו דסוברין לשון אשכנז היא גוברת ומצוי ברוב המדינות ובפרט במלכות אדום ומשום הכי הוא מינכר טפי וחשוב וקודם לשאר הלשונות ואף שבפראג הוא לשון פיהם שהוא כעין לשון כנען מ"מ רובא דרובא הוא לשון אשכנז אבל באופן שלשון הגר הוא מצוי שם ביותר ולשון אשכנז אינו פשוט שם כל כך על כן לשון הגר חשוב קודם, והנה שורש דבר של המצא כתוב הזה שהביא רש"ל הוא ליתן טעם למה בפראג כותבין פרגא דמתקריא מזי גרדי ומקדימין שם לשון אשכנז ללשון פיהם ובאובן כותבין בודן דמתקריא אובן ומקדימין שם לשון הגרי ללשון אשכנז היינו משום דבארץ אונגרין הלשון הגרי הוא עיקר והוא מורגל בפי הכל יותר מלשון אשכנז, ורש"ל עצמו מסיים שם וז"ל ואני אומר לאו משום חשיבות לשון אשכנז הוא אלא ששם בפראג פראג הוא עיקר השם שהרי קורין הבעמים בלשון כנען פרהי ובלשון אשכנז פרגא וחד שם הוא לשניהם משא"כ מזי גרדי שאינו אלא ללשונם של הבעמים לבד. וראיתי בליקוטים שכתב וז"ל נראה כשיש לעיר או נהר ג' שמות שדי בשנים כמו פראג דמתקריא מזי גרדי ולא כתבינן פרהי אף שעיקר לשון כנען כן ע"כ. ולא נהירא כי מה חילוק יש בין ב' שמות לשלשה אלא העיקר דפראג ופרהי חד שם הוא כמו בוג ובוה דלקמן אלא שקשה לי למה לא כתבינן פרהי כמו שכותבין בארץ רוסיא בוה אף שבלשון פולין נקרא בוג כדלקמן וכו' עכ"ל מהרש"ל:
והנה מה שתמה על שכותבין פרגא ולא כותבין פרהי שהוא יותר עיקר שהוא לשון פיהם נ"ל לפי שכותבין שם מזי גרדי שהוא רק לשון פיהם לכך בשם פרגא כיון שהוא לשון אחד עם פרהי כמו בוג ובוה בחרו בלשון אשכנז לפי שללשון פיהם יש גם שם מזי גרדי והרי נכתב בפירוש ואם היו כותבין פרהי לא היה נזכר שם אשכנז כלל לכך בחרו בזה לשון אשכנז וכיון שעכ"פ פרגא כולל שתי הלשונות כי פרגא ופרהי מעט הפרש ביניהם כמו בוג ובוה לכך הקדימו למזי גרדי שאינו שייך רק בלשון פיהם. ועכ"פ מדברי שניהם דהיינו הן מדברי המצא כתוב והן מדברי רש"ל בעצמו אנו רואים באונגרין השם של אונגריש יותר עיקר משם של לשון אשכנז וא"כ שבקהלתו שם העיר בגרונד בוך דהיינו לשון אונגריש נכתב באניהאדי ביו"ד לבסוף היה פשוט שכן לכתוב בגט ואף שבלשון אשכנז הוא נכתב בלא יו"ד. ואמנם כיון שכתב מעלתו שחקר שם בספרי ערכאותיהם הן הכתובין בלשון אשכנז והן בלשון אונגריש נכתב שם העיר באניהאד בלי תוספת יו"ד לבסוף רק הגרונד שררות דשם כשחותמים עצמם חותמים שמם גם על שם העיר ואז כותבין באניהאדי ביו"ד נוספת לבסוף וחקר שם על זה ואמרו לו שהוא כמו מן, שהיו"ד מורה שהוא שר מהעיר באניהאד. הנה זה יכול להיות והרי מצינו בלשון הקודש כן לבן הארמי שהיו"ד הנוספת הוא שהוא מן ארם וכן ישי בית הלחמי וחיאל בית האלי. ובלשון תלמוד, בבלי ירושלמי. ואם הדבר כן ג"כ פשוט ששם העיר גם בלשון הגר בלא תוספת יו"ד. ואמנם כיון שחתן הדיין מעיד שהיו כותבין בגיטין שם העיר באניהאדי קשה הדבר לומר שטעו בזה. ולכן חושב אני אולי מתחלה כאשר נתייסד המקום היה נקרא שם העיר באניהאדי בלשון אונגריש ואולי על שם השר נתייסד. ואשר אני מהרהר בזה כי מקום בארץ אשר לא יזרע ולא יחרש כי לא יצמיח מקום כזה נקרא בכמה לשונות בשם האד ואולי גם בלשון אונגריש נקרא כן, ואולי בעת התיסדות העיר ההיא והיה שם השר של המחוז ההוא באני אלא שהיה שם עוד אחד שהיה שמו באני נתן זה סימן על עצמו באניהאדי כלומר זה באני שהוא השר של האדי, או שהיה עוד איזה כפר או עיר שהיה שמו באני ונתן סימן על זה המקום שהוא אותו באני שאצל ההאד. ולכן אם יש שם סמוך להעיר קרקע כזו שאינו ראוי לזרוע ולא להצמיח יחקור שם אם נקרא גם בלשון אונגריש האד אז לא ישנה ממה שנכתב בגיטין הראשונים ואף שנשתקע כבר שם הזה הלא גם כאן בפראג נשתקע שם מזי גרדי לגמרי ואעפ"כ הוא נזכר בכל הגיטין. ובאמת בעת בואי הנה היה הדבר קשה עלי מאוד ואעפ"כ שתקתי כי מי יהרהר אחר גדולי עולם שהיו כאן, ושם זה כבר נשתקע זמן רב מאוד אין זכרון בכל שטאט ביכרין ואעפ"כ כתבוהו הגדולים שקדמוני בגטין הלכתי אני בעקבותיהם:
ואחר שבא לידי ספר יש"ש על גיטין הנ"ל נתיישב אצלי קצת טעם בדבר ע"פ מ"ש לסלק תמיהת היש"ש שכותבים פרגא שהיה להם לכתוב פרהי וכתבתי לעיל שהטעם לפי שכבר נתנו המעלה ללשון פיהם בשם מזי גרדי לכך בחרו בשם פרגא לשון אשכנז וא"כ אם עתה לא היו מזכירין שם מזי גרדי כלל היה צריך לשנות גם שם פרגא בגט ולכתוב שם פרהי והיה שינוי ממש וה"ל חשש לעז על גיטין הראשונים כי לא הכל יבינו בטעם הדבר וא"כ גם הוא לא ישנה, ובפרט שאין כאן השקעת השם לגמרי רק בחרו בלשון קצר ומדלגין היו"ד ושם פרגא יוכיח שהעיר נקראת פראג ולא פראגא ולא פרגא ואעפ"כ כותבין פרגא ואין זה בכלל נשתקע שם הראשון. וגם יחקור שם אצל האונגרין כאשר אדם נוסע לשם ושואלים אותו לאן אתה הולך אם הוא אומר לבאניהאדי א"כ רואין שהעיר נקראת כן דבזה לא שייך מה שכתב מעלתו שרצונו שהוא מן באניהאד שהרי אין שואלין אותו מאין אתה אלא שואלין אותו לאן אתה הולך וכן אפי' כששואלין אותו מאין באת והוא משיב מבאניהאדי ג"כ לא שייך סברת מעלתו שהרי אין שואלין אותו מאין אתה אלא מאין באת והוא משיב כן, ואחר כל החקירות הללו יחקור ואם הדבר כן אז יכתוב באניהאדי:
ומה שכתב שכיון שנשרפה העיר ונשרפו כל גיטין הראשונים א"כ לא שייך הוצאת לעז על הראשונים. אני תמה וכי מה בכך שנשרפו הגיטין כיון שידוע שם גיטין ונכתב בהם שם העיר באניהאדי הרי יש חשש לעז על הנשים שנישאו בגיטין הללו ועל הבנים שהולידו. ועוד אפי' לדבריו מי הגיד לו שלא נתקבלו איזה רבנים משם למקומות אחרים והוליכו הגיטין שסידרו שמה עמהם למקומם שנסעו. ואם אחר כל החקירות לא ימצא כאשר כתבתי אז יכתוב באניהאד, כי אף אם שם העיר בלשון אונגריש באניהאדי מ"מ כיון שעכ"פ בלשון דייטש נקראת באניהאד לא גרע שם דייטש מחניכה ואפי' לדעת הב"י שלדעת הרמב"ם אין לכתוב לכתחלה שם החניכה לבד הביאו הב"ש בסי' קכ"ט ס"ק א' מ"מ כיון שעכ"פ כותב שם יהדות באנהרט ושם יהדות נחשב עיקר בגט שוב בשם של הנכרים לסמוך על החניכה אף לכתחלה ובפרט שאין שם תקנה אחרת כי אם לילך לעיר אחרת ומיקרי שעת הדחק ואולי יש יותר חשש לעז על גיטין הראשונים אם ימנעו עתה לגמרי לסדר שם גיטין: ומה ששאל עוד מה שלוקחים להמסדר עוד שנים שיצטרפו עמו שיהיו ב"ד של ג' אם יש להרחיק הקורבא בהם יותר מקורבא שפוסל עפ"י הדין, ידע שזה שלוקחים שלשה ביארתי בנ"ב מהדורא תניינא (אשר עדיין לא הוצאתי לאור הדפוס) (הוא בנדפס סי' קי"ד) שהוא עפ"י הדין ואמנם אעפ"כ אין להחמיר בקורבא רק מה שפוסל עפ"י הדין ולא בחומרא יתירא:
ומה ששאל עוד ששם אבי המגרש הוא מרדכי והכינוי שלו גומפיל אך מחמת שהיה מעובדי עבודת משא בכתף היו רגילין לקרותו גומפלי אפי' בפניו ובשם גומפלי יש לו ספק אם היו קורין אותו גומפלי או גימפלי ואם היו קורין אותו גימפלי יש לו ספק אם לכתוב יו"ד אחר הפ"א או לא כמבואר בב"ש ששם גמפל הוא בלא יו"ד אחר הפ"א. הנה דעתי כיון שבשם קטנות הזה יש לו כמה ספיקות והוא רק בשם אבי המגרש לא יזכיר שם קטנות כלל ויכתוב רק בן מרדכי המכונה גומפיל, ולרוב הטרדה קצרתי. דברי הד"ש:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |