נודע ביהודה/תניינא/אבן העזר/קטו
נודע ביהודה 
תניינא אבן העזר קטו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
על דבר הגט שניתן במדינת הגר בעיר מאדע והמסדר היה הרב מוהר"ר משה אב"ד דק"ק הנ"ל וקם רב אחר אשר שם בגליל ההוא ועורר על הגט מתרי טעמי. האחד שכתב בגט שם העיר מאד והעיר נקראת בפי כל מאדע בעי"ן בסוף כך קורין רובא דרובא ואפי' קצת מיעוטא דמיעוטא שאין קורין בסג"ל אבל קורין מאדי אבל מאד אינה נקראת כלל, ועוד מטעם אחר לפי שיש סמוך לעיר הנ"ל איזה פרסאות עוד עיר ג"כ נקראת מאדע כזאת העיר ושום נהר אין שם לסימן ובגט בעינן מוכח מתוכו וכיון דאיתחזק תרי מאדע אינו מוכח מתוכו ונשען על תשובת מהרמ"פ סימן י"ב שמחמת חשש דרעזניץ אחר היה חושש אפי' דיעבד אלמלא טעמי להיתרא שהיה למהרמ"פ בגט ההוא וא"כ ק"ו כאן דאיתחזק תרי עיירות ששמם שוה ע"כ דברי המערער. והמסדר נתן טעם לסידורו מה שכתב שם העיר מאד מפני שזה עיקר שם העיר אצל הנכרים וכך נכתב בפנקסיהם וכן נכתב באסטרטי המלך וכן בכל השטרות העולים בערכאותיהם וכל מי שקונה ומוכר בית או כרם בעיר ונכתב בערכאות כך כותבים שם העיר מאד והיהודים מחמת שאינם בקיאים בשורש הלשון כל אחד קורא כפי רצונו זה קורא מאדע וזה קורא מאדי ולפי שהעברים מה שמשנים שם העיר הוא רק מחמת חסרון בקיאות שלהם בלשון לכן בחר בשם הנכרים. ומה שיש עוד עיר ששמה מאדע לא חש לזה מתרי טעמי, חדא דשם העיר ההיא שם שוה בכל הלשונות מאדע, ועוד דכאן בעירו יש מעיינות ושם אין מעינות רק מי בארות וא"כ המעיינות המה סימן והבדל בין המקומות. והמערער השיב שתי תשובות, אחת היא הכחשה כי הוא אומר שגם שם בעיר אחרת יש בארות ומעינות כמו בזו, ועוד שנית הלא כתב הב"ש שבארות בכלל מעינות. ומעתה כל אחד משני צדדים הנ"ל אחת ידבר ושתים זו רוצה לשמוע מה דינו של הגט הזה שכבר ניתן וגם איך יתנהגו לעתיד לבוא אם לכתוב גיטין בעיר הנ"ל ואיך לכתוב או אם יחדלו מלכתוב גט עוד בעיר הנ"ל:
ואומר אני שהא ודאי עשה המסדר שלא כהוגן למהר ולעשות מעשה בלי שאלת גדולי הדור אשר שם במדינת הגר. ואמנם על הגט שכבר ניתן אין לפוסלו דאף שדברי המסדר מה שאומר שהיהודים מחמת שאינן בקיאים בלשון לכך נשתנה בלשונם שם העיר אינה טענה מספקת לו יהי כדבריו מ"מ כיון שהיהודים קורין בשם אחר א"כ לענין כתיבת גט שם היהודים עיקר ובשם העיקר אין אומרין שהאות הניתוסף באחרונה הוא תוספת בעלמא כי בשם היהודים שהוא עיקר לכתיבת הגט הולכין אחר השם המורגל בפי היהודים ואין זה דומה לרעדיש והרעדיש המוזכר בהגהת רמ"א בסי' קכ"ח סעיף ג' ששם שם היהודים רעדיש אבל באמת אם היה בהיפך שהנכרים היו קורין רעדיש והיהודים הרעדיש היו כותבין הרעדיש ואף שאינני מחליט דבר זה לחלוטין אבל עכ"פ אין למהר לעשות מעשה. ואולם בדיעבד עכ"פ אם אמת הדבר שאצל הנכרים נקרא מאד כפי טענת המסדר א"כ עכ"פ לא גרע שם הנכרים מחניכה ואף דב"ש בסי' קכ"ט ס"ק ג' מחמיר לדעת הרמב"ם בטפל לבד אפי' דיעבד מ"מ חניכה זו דקרובה לעיקר השם עדיף טפי ועיין בפסקי מהרא"י סי' רנ"א וגם כיון שבערכאותיהם שם העיר מאד א"כ היה זה שם העיקר תחלה ואף אח"כ כשנתיישבו יהודים והתחילו לקרות מאדע נעשה מאדע עיקר מ"מ ודאי שתחלה נתיישבו נכרים ואח"כ יהודים וכיון שמתחלה היה שם מאד עיקר אף שאח"כ נעשה טפל או חניכה מ"מ עדיף משאר חניכה וכמ"ש הב"ש לענין שם יהדות במומר ע"ש בס"ק א', ועתה ממילא גם הספק השני שהזכיר המערער כיון שיש עוד עיר ששמה כך אינו מוכח מתוכו אין כאן חשש אם העיר השניה שמה מאדע בין אצל יהודים ובין אצל הנכרים א"כ כיון שבגט זה נכתב מאד כבר מוכח מתוכו. ואמנם עתה אדבר אם לו היה כדברי המערער ששם שתי העיירות שוה שגם העיר השניה היתה נקראת אצל הנכרים מאד כמו זאת העיר ממש מ"מ יפה השיב המסדר שהמעינות הם הבדל בין שתי העיירות והיינו אם היה האמת כדברי המסדר שבעיר השניה אין שם מעינות כלל:
ומ"ש הרב המערער שנעלם מהמסדר דברי הב"ש שבארות בכלל מעינות המה. הן האמת שכן כתב הב"ש בסי' קכ"ח ס"ק ט"ז, עם כל זה אני אומר הגם שהרב המערער לפי הניכר מכותלי כתבו לאו קטיל קניא הוא וידיו רב לו בדברי האחרונים ובדברי קצת תשובות, עם כל זה לא עיין בזה בבית יוסף שכתב בשם מהרי"ק וז"ל הב"י ואם יש מעין רחוק מן העיר יותר משני מילין ואין קרוב יותר מזה וכל העיר מלאה בארות כתב מהרי"ק בשורש ק"ו דדבר פשוט הוא שאין לכתוב בארות ולא מעינות ואם יכתבו מעינות הוה גט פסול לדברי פוסקים גדולים עכ"ל מהרי"ק, וכתב הב"י על זה ונ"ל שמ"ש שאין לכתוב טעות סופר הוא ויש להגיה שיש לכתוב בארות ומ"מ בטעם הפיסול סתם דבריו ולא פירש אם הוא מפני שהמעין רחוק אבל אם היה קרוב היה מכשיר או אם הטעם מפני שרוב סיפוק העיר היה מהבארות וא"כ אפי' היה המעין תוך העיר היה פוסלו או אם הטעם מפני שכתב מעינות לשון רבים ואינו אלא מעין וכו' עכ"ל הב"י:
ומעתה לדברי הב"ש קשה למה יופסל דל המעין לגמרי מהעיר הרי יש כאן בארות והרי בארות בכלל מעינות ומשמעות דברי מהרי"ק שאם כתב מעינות לחוד היה פוסל שאין לפרש שרוצה לומר שאם היה כותב בארות ומעינות היה פוסל דא"כ כך הוה ליה למימר ואם כתב גם מעינות היה פוסל א"ו שאם כתב מעינות לחוד ג"כ היה פסול וא"כ מוכח שאם כתב מעינות על בארות פסול והב"ש דקאמר שהם בכלל מעינות היינו במקום שיש נהר והמנהג שאעפ"כ כותבים גם כל סיפוקי העיר וכותבים מעינות ובארות אין כותבין בזה כתב לפי שכבר כתבו מעינות ובארות יש מקום לקרותם מעינות מצד שחופרים עד. המעין לכן סומכים על זה שלא להזכיר בארות לפי שבלא"ה אין צורך להזכיר כיון שהזכיר הנהר אבל אם אין שם רק בארות לחוד וכתב מעינות ודאי פסול וא"כ שפיר קאמר המסדר שזה סגי להיות הבדל וסימן בין עיר לעיר. ועוד לפי הנראה יש בעיר מאד בארות ומעינות ולפי הנראה כתב המסדר בגט ההוא דיתבא על מי בארות ועל מי מעינות. דע"כ לא קאמר הב"ש שהמנהג לכתוב מעינות ולא בארות אלא במקום שיש גם נהר ומזכירין הנהר אבל במקום שאין הנהר כותבים בארות ומעינות וא"כ אם בעיר השנית אין שם רק בארות פשיטא שזה סימן ועוד אפי' אם היו שוים לגמרי בשמותם בבארות ומעינות לגמרי ג"כ הגט שניתן כבר הוא כשר אפי' לסברת התוס' דלר"מ בעינן שיהיה מוכח מתוכו לעדי החתימה מי המגרש שהרי אף שהוחזקה עיר אשר שמה כזאת העיר מ"מ לא הוחזק יב"ש בעיר ההיא והרי התוס' עצמם כתבו במס' ב"ב קס"ז ע"ב בד"ה וליחוש וכו' ואי בדלא הוחזקו איירי דהשתא שפיר כרתי ע"ח שאינן יודעים בעיר אלא בעלה וכו' עיין בתוס', הרי כתבו מפורש שאם ע"ח אינן יודעים יב"ש אחר מיקרי שפיר ע"ח כרתי וכן כתבו במס' גיטין כ"ד ע"א ד"ה בעדי מסירה וכו' ואומר ר"י דדוקא בגט הנמצא חיישינן שמא מאחר נפל אבל חשיב שפיר מוכח מתוכו כיון דלא הוחזקו וכו' ע"ש בדבריהם שלא כתבו דלענין מוכח מתוכו לא חיישינן שמא יש יב"ש אחר אבל כתבו חשיב שפיר מוכח מתוכו והיינו אפי' באמת יש יב"ש אחר שם באותו העיר ממש מ"מ כיון שהעדים בשעת חתימתן לא ידעו מיב"ש אחר רק זה המגרש נקרא בשעת חתימה להעדים הללו מוכח מתוכו. הנה בחיבורי אשר קראתיו נודע ביהודה בחלק אה"ע סי' פ"ו וסי' פ"ז הארכתי בדבריהם הללו יותר לכשיבוא הספר לידכם דרשו שמה ותמצאו: בהא נחיתנא ובהא סליקנא אם כן הוא כדברי המסדר שהעיר נקראת בפי הנכרים מאד הגט כשר אבל להבא יהיו בשב ואל תעשו ולא יסדרו עוד גט בעיר הנ"ל והיו מתונים בדבר זה ועוד חזון למועד:
ומה שהביא המערער מדברי תשובת מהרמ"פ סימן י"ב בזה לא דק דשם לא מחמת שאינו מוכח מתוכו אתי עלה רק מחמת שלא כתב מתא דרעזניץ רק כתב דרעזניץ לחוד א"כ יאמרו שהוא דרעזניץ אחר שאינה עיר רק כפר והוי שינה מקום העמידה, דוק ותשכח:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |