נודע ביהודה/תניינא/אבן העזר/מט

נודע ביהודה תניינא אבן העזר מט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תשובה

לכבוד אהובי חתני הגאון המובחר שבגאוני הזמן הרב המובהק נ"י פ"ה ע"ה כק"ש מוה' יוסף נר"ו:

אהובי חתני היות השאלה אשר כתבת בשולי מכתבך יצא מלבי עד שבא לידי תוך חיפוש כתבים מכתבך נזכרתי.

והנה שורש השאלה אשה עגונה זה שנים רבות באה לקהלתך לחלוץ מאחי בעלה ושאלת וחקרת על מיתת בעלה ויש בידה גב"ע שהוגבה שנת תק"ל בק"ק סאטנוב וזה פרטו. במותב תלתא וכו' ובא לפנינו הבחור כמר דוב בער בהר"ר יוסף האט גזאגט עדות בפנינו שהיה אצל החיל של פולין והיה אתו רופא ושמו יעקב והיה לו פאות צבע ירוק וג"כ זקנו צבע הנ"ל והגיד לו שיש לו אב עם אם חורגת בק"ק סקאהל וגם יש לו אח בעיר ווארשוב והוא חייט ובאנו עם החיל לק"ק וולאדאווי ונשארתי אני בק"ק הנ"ל והוא הרופא הנ"ל נסע עם החיל של פולין ונהרג והביאוהו לק"ק הנ"ל והכרתיו שהוא ניהו יעקב הרופא הנ"ל והריגתו היה בחדש אלול תקכט"ל ונקבר על בה"ק שהוא בק"ק הנ"ל אחורי העיר ביום ו' עש"ק. כ"ז העיד לפנינו בת"ע באליו"ע ולראיה וכו'. ועוד הוציאה גב"ע מה שהגיד הר"ר צבי בהר"ר יוסף רופא איך שהיו אצלו נכרים שיגלח אותם וגלח אותם משרתו יעקב רופא ואחר כמה שבועות אחר שהלך יעקב משרתו מאצלו חזרו הנכרים מדרכם והגידו להר"ר צבי בהר"ר יוסף שראו שנהרג משרתו ושאל אותם מאין אתם יודעים והשיבו לו שהכירו את הבגד שהיה לבוש בעת שגלח אותם וגם השערות שלו היו ניכרים להם והגידו שראו אותו מונח הרוג סמוך לק"ק וולאדאווי והמעשה הנ"ל היה בשעת מלחמת חיל פולין עם חיל הרוסים. ועל זה פקפקת אתה אהובי חתני הגאון על עד הראשון שלא הזכיר רק שמו ולא שם אביו וגם לא שם עירו רק שם עיר אביו שאביו הוא מסקאהל. גם על ההכרה שהכירו בעת שהביאוהו לקבורה דנת אולי היה אחר ג' ימים ובפרט שלא הזכיר אם היה שלם בלי חבלה ועל עד השני שהוא הר"ר צבי דנת אולי הנכרים לא הכירו הבגד רק מחמת חזותו וגם שערות ראשו וזה אינו הכרה גמורה. והנה אפילו אם היו מכירים הבגד בט"ע אכתי לא יצאנו מחשש שאלה:

והנה מה שכתבת שלא הזכירו שם עירו לענ"ד אין חילוק בין הזכיר שם עירו או שם עיר אביו ובפרט שהזכיר גם שם עיר אחיו וגם אומנתו של אחיו שהוא חייט ושם אומנתו של הנהרג שהיה רופא ובפרט הלא אפשר שתבדקו ק"ק סקאהל אצל זקנים שבעיר אם לא נמצא שם אדם אחר שהיה לו בן ששמו יעקב והיה רופא ויהיה לו גם בן בווארשוב שיהיה חייט וגם יהיה להאב ההוא אשה אחרת שאינה אמו של יעקב רק חורגתו ואם לא ימצא שם מכמה שנים לפי זכרון הזקנים אחר רק זה שוב אין לפקפק ומועיל לענ"ד כמו שמו ושם אביו ושם עירו. אבל החשש שמא ההכרה היתה אחר שלשה ימים ודאי דתליא באשלי רברבי והוא פלוגתא דר"ת והרשב"א ז"ל והרשב"א מחמיר: ואמנם אהובי חתני מה שנלע"ד לומר בזה שאם היה מעיד זה העד שהובא שם תוך שלשה ימים לפרידתו ממנו היה מקום לדון בזה קצת קולא, ואף שיפה כתבת דמה בכך שזה לא נפרד ממנו עדיין שלשה ימים הרי אנו חוששין שזה חי והלך לעלמא וזה הנהרג אחר הוא שכבר עברו שלשה ימים להריגתו ונשתנה צורתו לצורת יעקב רופא, מ"מ אומר אני מסתמא כשהכיר את ההרוג ראה גם הבגדים שהיה לבוש בהן אחר הריגתו ואם היה רואה שהן בגדים אחרים היה מזכיר זה בעדותו וכיון שהעיד שהכירו שהוא יעקב אמרינן מסתמא הכירו הן בפרצופו והן בבגדיו וא"כ שלא עברו שלשה ימים מיום שנפרד ממנו א"כ אפי' אם נחוש לשאלה שהשאיל בגדיו לאדם אחר והאחר הוא שנהרג מ"מ עכ"פ זה הנהרג חי היה תוך שלשה ימים שהרי היה לבוש בגדי יעקב תוך שלשה ימים וכיון שהיה חי תוך ג' ימים איך נשתנה פניו עד שנדמה לפרצופו של יעקב אלא ודאי שבאמת זה הנהרג הוא יעקב בעצמו:

אמנם כיון שלא נזכר בדברי העד כמה זמן עבר מיום הפרד יעקב מאתו עד קבורת הנהרג א"כ יש לחוש שכבר עבר ימים הרבה וגם לא נזכר בדברי העד שהובא הנהרג מלובש בבגדים ואולי הופשט ערום בעודו מונח בשדה והובא לעיר בלי בגדים. באופן שע"פ דברי העד הראשון העגונה הזו תליא בהך פלוגתא דרבוותא מלבד מה שיש לחוש מי יודע אם שמו הב"ד דק"ק סאטנוב לב לבדוק את הבחור דוב בער אם הביא ב' שערות וגם אף אם היה גדול בשעה שהעיד אכתי שמא בשעה שראה לא מלאו שנותיו. ואמנם בזה סמכינן על הב"ד שמסתמא לא קבלו עדות אם לא נתברר להם שנותיו וסימני גדלותו. ועדות הנכרים לא מהני שבודאי כוונתן שהכירו אותן במראיהן שהיה צבע ירוק וחוורי וסומקי כשם שלא מהני בכליו כך לא מהני בשערו. וסימני בגדיו מלבד חשש שאלה לפי הנראה גם הבגדים לא הכירו בט"ע דמה ט"ע שייך בהו הרי לא ראו אותו בחייו רק בשעה שגלח אותם וכי אז השגיחו כל כך עד שיוכלו להכירם בט"ע וגם סימן לא הזכירו ומסתמא ג"כ בצבע הכירו ועוד יש ריעותא בעדותם שלא הזכירו קבורה. ואעפ"כ אמינא אפתח פתחא להקל במקום עיגון ע"פ מה שהוכחתי בחבורי נ"ב קמא חלק אה"ע סי' ל"א דאף אחר ג' מהני בצירוף סימנים מדלא הקדים התנא הך בבא דאין מעידין אלא עד ג' ימים קודם הבבא דאעפ"י שיש סימנים בגופו ובכליו יעו"ש בחבורי בסימן ל"א דף כ"ג ע"א ד"ה וכבר כתבתי וד"ה ואולם, ואף ששוב דחיתי הדבר דלהרשב"א יש לומר דדוקא בספק ג' ימים מהני סימנים מ"מ עכ"פ בספק ג' ימים מהני והנה למ"ד סימנין דאורייתא אז מה ששנינו שם ביבמות דף ק"כ ע"א אעפ"י שיש סימנין וכו' היינו דאריך וגוץ ולפ"ז מוכח דבספק ג' ימים אפי' ארוך וגוץ מהני לצירוף הט"ע ומינה דהה"ד חיורי וסומקי:

וא"כ אין לנו לחוש בנדון שלפנינו אלא לדעת הסוברים סימנין דרבנן ומיירי משנתנו בסימנין אמצעיים ואין לנו הוכחה דחוורי וסומקי מהני כלל אפי' בצירוף ט"ע אחר ג' ימים ולחוש ג"כ לדעת הרשב"א לחוש בספק ג' ימים ולפי הנראה אף שנהרג במלחמה כיון שלא הזכיר העד היהודי שהכירו שראה בו איזה פצע בפנים מסתמא לא היה בו שום חבלה וחבורה ואולי נהרג על ידי המורים בקני השריפה ושלטה המכה באיברים הפנימיים ולא הגיע מכת חרב בפרצופו כלל. ולכן נלע"ד להקל בספק ג' ימים כיון שיש עכ"פ סימנים גרועים חוורי וסומקי ואם דעתך מסכים עמי מטינא שיבא בהדך ותשאל עוד אחד מרבנים מובהקים ואח"ז תתיר אותה בצירוף בית דינך שצריכה ב"ד של שלשה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >