נודע ביהודה/תניינא/אבן העזר/ז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תשובה
שלום לכבוד אהובי תלמידי ידידי, הרב המופלא כבוד מוהר"ר שמואל הכהן יצ"ו.
קבלתי מכתבך וע"ד האיש אשר בשנת הרעבון שהיה זה שנים רבות שהלכה אשתו מחמת רעב לשוט בארץ לחזור אחר מזונות וזה שנים הרבה שלא שבה לביתה ואבד זכרה ועקבותיה לא נודעו. ליהוי ידיע שזה זמן רב נשאלתי ע"ז וכמדומה שהשואל היה הרב מוהר"ר טוביה הארשיץ שהוא עתה רב בק"ק נאחוד ולא רציתי להתיר לבעלה לישא אשה אחרת כיון שהילוכה ממנו לא היה שלא ברשות בעלה וא"כ לא מרדה ומי יודע איזה אונס קרה לה בדרך שאינה שבה לבית בעלה ואולי נשבית ולא רציתי אז להיות נמנה להתיר ואמרתי כיון שאין דירת הבעל בגבולי לכן יפנה לרבני הגליל. והנה מה שכתבת שהח"מ כתב בשם הנ"י דטעמא דר"ג מ"ה הוא מטעם דאומדנא דמוכח דאדעתא דהכי אינסבא ליה והוי כחמר ואינו רשאי להיות גמל. תמה אני עליך דשגית ברואה וח"מ מרשים על דברי המחבר בסוף סעיף ט' שכתב שבמקום שנהגו שלא לישא אלא אשה אחת אינו רשאי לישא אשה אחרת על אשתו וע"ז מרשים הח"מ בס"ק ט"ו בשם הנ"י שהטעם מחמת דאדעתא דהכי מינסבא ליה וכן הוא בנ"י בפ' החולץ בשם הריטב"א יעו"ש. אבל חר"ג לא מטעם זה הוא וכן מפורש בד"מ סי' א' ס"ח וז"ל ונ"ל דזה מיירי במקום שאין שם חר"ג אלא שנהגו כך ובמקום החרם נוהג איסור מטעם החרם אפי' תתרצה אשתו וכו' והובאו דברי ד"מ הללו בב"ש ס"ק כ' ועל כל זה לא פקחת עיניך. ומ"ש עוד שהאיש הזה פרוץ בעריות והיא אומר על עצמו שהוא אנוס בתקנת ר"ג מ"ה ורצית ללמוד ק"ו אם התירו עשה דאורייתא שכופין את האדון לשחרר חציה שפחה משום שנהגו בה מנהג הפקר ק"ו להתיר חר"ג. גם בזה טעית דשם לא מתקנתא דידה שלא תעבור היא לזנות חשו אלא מטעם שנכשלים בה רבים לזנות עמה והמה נחשבו כאנוסים שהיתה ממצאת עצמה לזנות וכמבואר בתוס' במס' שבת דף ד' ע"א בד"ה וכי אומרים עי"ש, ואי מחמת מצות פ"ו לא נאמר במכתבו אם קיים כבר מצות פ"ו, ועוד הרי כבר מבואר בהגה' רמ"א סעיף יו"ד דיש חולקין דחר"ג נוהג אפי' במקום מצוה וכתבו שם הח"מ והב"ש שכבר נתפשט המנהג שאפי' במקום מצוה ואפי' בנשתטית להצריך התרה ממאה רבנים. ואמנם כיון שהעיד ע"א ששמע מאחד שמסר מכתב ליתנו ליד הרב מוהר"ל להודיעו שאשת איצק מתה יש מקום להקל וכבר כתבתי בנ"ב (קמא) חלק אה"ע סי' ל"ג בדף כ"ו ע"ג בד"ה העולה שנלע"ד וכו' שדברי הב"ש בסי' קנ"ח סק"א שבזה"ז אין ע"א נאמן להעיד לאיש שמתה אשתו דאיתחזק איסורא וכו' אינם מוכרחים יעו"ש. ואמנם שם לא הכרעתי לסתור דבריו לחלוטין אבל בסי' נ"ד דף מ"ח ע"ד בד"ה והנה ביבמות שם הבאתי דברי התוס' דמה שאינו דבר שבערוה אף דאיתחזק איסורא אינו ברור שאין ע"א נאמן רק מספקא לן וא"כ באיסור דרבנן יש להקל ובפרט שזה שנים רבות שאבד זכרה קרוב הדבר שמתה בשנת הרעבון ולכן דעתי להתיר. אבל ידוע שעתה אי אפשר להתיר מחמת פקודת המלכות ולכן מתחלה ישיג רשות מהגיווערני ע"ז שיתנו רשות להרבנים להתיר לו ואח"כ אזדקק לזה ואז אשיב אם להתיר לו או אם יצטרך לשמוע דברי העד שיאמר ממי היה המכתב ההוא ולמי נכתב כי חושש אני שיש בזה איזה ערמה בתחבולת הבעל, ולרוב הטרדה אקצר, דברי רבך הד"ש:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |