נודע ביהודה/קמא/חושן משפט/יט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הש"ך בח"מ סי' קכ"ו ס"ק נ"ח תמה על מהרי"ט שהקשה היאך יהיה נאמן לומר טעיתי להפסיד ללוה במיגו דפרעתי שהוא להפסיד המקבל. ותמה הש"ך דזהו מיגו גמור כמבואר בפ' האיש מקדש ובכל הפוסקים ונתבאר לעיל בסי' קכ"א וכו' ולדידי דברי הש"ך תמוהים ודברי מהרי"ט נכונים דודאי סברת מהרי"ט נכונה דלא שייך מיגו מגברא לגברא. ומה שהביא הש"ך מסי' קכ"א אין הנידון דומה דהדינים שנתבארו שם בסעיף ח' וסעיף ט' שם השליח מהימן שהמלוה עשאו שליח או שמסרו למלוה משום דאם הוא משקר יודע בעצמו שמשקר וא"כ המלוה ודאי ישבע ויטול מעותיו מהלוה כמבואר שם א"כ בטענה זו מפסיד ללוה והשליח מהימן במיגו דהחזרתי ללוה. ולא שייך שם סברת מהרי"ט דלמא נגד זה מורה היתר לעצמו ולא נגד זה שהרי גם עתה ללוה הוא מפסיד משא"כ כאן איך יהיה נאמן לומר טעיתי להפסיד ללוה במיגו דפרעתי שהיה מפסיד המקבל וא"כ דמיונו של הש"ך מדברי הפוסקים אינו עולה יפה: אך מסוגית הש"ס בפ' האיש מקדש לכאורה ראייתו נכונה דהרי אמרו שם מאי קסבר אי קסבר המלוה חבירו בעדים צריך לפורעו בעדים והני נוגעין בעדות נינהו דאי אמרי לא פרעניה אמר להו פרעוני וכו' ומיגו דיכלי למימר אהדרינהו ללוה יכולין למימר פרענו למלוה. הרי שנאמנים בעדותן להפסיד המלוה במיגו דאהדרינהו ללוה שאז היו מפסידים ללוה: אבל באמת גם מזה אין ראיה דשם אין נאמנותן על עדותן מטעם מיגו ותדע דא"כ למה לי תרי בשלח ע"י אחד נמי יהיה נאמן שנתן למלוה במיגו דהחזרתי ללוה אלא שם עדותן הוא מטעם עדות ונגד המלוה לא מיחשבי נוגעין שאפילו אם לא נותנין למלוה אין המלוה יכול לתובען שיתנו לו דלאו בע"ד דידיה נינהו אלא עיקר הקושיא איך מועיל עדותן הא הוו מעידין לעצמם שאילולא דמחשבין עדים להיות נאמנים נגד המלוה אז היו צריכין לפרוע ללוה וא"כ במה שמאמינים להם שפרעו למלוה ונפטר הלוה ע"י זה נפטרים הם מהלוה ועל זה משני מה שהם נפטרים מהלוה זה אינו מטעם עדות שאפי' אם לא היה מועיל עדותן נגד המלוה והיה צריך הלוה לפרוע מחדש מ"מ הם לא היו צריכין להחזיר ללוה שהם נאמנים לגבי לוה שנתנו למלוה במיגו דאהדרינהו ללוה וכיון שהם נפטרים מהלוה לא מטעם עדות שוב לא מיחשבי נוגעים וממילא הוי עדות לגבי מלוה לפטור הלוה. זה הנראה לפענ"ד ברור. ותדע דאי מטעם מיגו נאמנים להפסיד המלוה איך מסיים שם בגמרא בסוגיא דקידושין דעכשיו דתקנו שבועת היסת אין נאמנים להפסיד המלוה מטעם כיון דצריכין שבועה ולא מיחשבי עדים וקשה מה בכך דלא מיחשבי עדים אכתי נאמנים בשבועה לגבי מלוה מטעם מיגו אלא ודאי דלגבי מלוה לא שייך מיגו כלל דאין זה מיגו להפסיד אחד במיגו דיכולין להפסיד לאחר אך עיקר המיגו הוא שאפילו לא יועיל עדותן נגד המלוה פטורים מהלוה מטעם מיגו ולא מיחשבי שוב נוגעין ומועיל עדותן לגבי מלוה מטעם עדות וכיון שהמיגו הוא רק נגד הלוה נסתר הוכחתו של הש"ך ואדרבה מוכח כאן כמה הוכחות כדלעיל דלא מועיל מיגו להפסיד המלוה שלא כדעת הש"ך ואם יש מקום לחלק בין דינו דש"ך לכאן דאף דאמרינן מיגו לפטור עצמו ולהפסיד לזה מיגו דבעי היה פוטר עצמו ומפסיד לאחר מ"מ אין מיגו של השליח מועיל לפטור הלוה מ"מ עכ"פ אין להש"ך ראיה מכאן וממילא מצד הסברא קם דינו של מהרי"ט: ודע דכל אלו הדינים המבוארים בסי' נ"ח בדיני סטראי אין משם ראיה לכאן דאף דמבואר שם דגם בשלח חובו ע"י שליח נאמן לומר סטראי במיגו דלהד"מ שם לא היה מיגו מזה לזה דממנ"פ אם אמר הלוה שיפרענו ויקח השטר א"כ גם עתה מפסיד השליח א"כ בין אי הוה טען להד"מ ובין סטראי הכל הפסד השליח הוא ואם אמר סתם שיפרענו ולא הזכיר שטר א"כ גם בלהד"מ לא הפסיד השליח דאטו מי אמר לו שיפרעני בעדים וא"כ שם המיגו הוא תמיד נגד איש אחד: ומ"ש הטור בסי' קכ"ה שאין לו שום מיגו נגד המשלח דמשמע דאילו היה לו מיגו נגד המשלח היה נאמן היינו משום שגם עתה לפי טענתו מפסיד המשלח שאין המשלח נפטר בזה אלא שמ"מ אם האמת עם השליח יכול לתופסן ולא איכפת לי' בהפסדו של המשלח ולכך נאמן במיגו, ולא כפרישה שרצה לומר שאז היה מיפטר גם המשלח וז"א שאם המשלח היה נפטר לא היה נאמן כלל להפסיד למלוה במיגו דאי בעי הוה מפסיד למשלח וע"ש בסמ"ע ס"ק י"ט. ומלבד זה אפילו אם נימא כדעת הש"ך שזה מיחשב מיגו היינו שאנו אומרים שאם זה חשוד לטעון שקר מה לו אם טוען נגד זה או נגד זה ומיגו דאי בעי טען פרעתי לזה היינו שיהיה נאמן עתה בטענה זו במיגו אבל כאן בטעיתי דעת הפוסקים דהוי מיגו במקום עדים דאנן סהדי שמדייק טרם יודה ודעת החולקים שמתחלה לא חש לדקדק שכשיראה שטעה יטעון להד"מ או פרעתי אבל זה אין סברא שלא חש לדקדק נגד זה וסמך עצמו שאם יראה שטעה יטעון פרעתי ויגזול לאחר אחזוקי אינשי בגזלני לא מחזקינן וא"כ אנן סהדי שדקדק בחשבונו ואף שעכשיו יש לו מיגו מ"מ הוי מיגו במקום עדים ושפיר הקשה מהרי"ט: וא"כ אין לנו רק תירוצו של מהרי"ט שכשטוען פרעתי ג"כ אין המקבל מפסיד כו'. אבל כאן אם יטעון פרעתי ליהודא ודאי יהודא הוא המפסיד ואין שום מקום לומר טעיתי במיגו דפרעתי:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |