נודע ביהודה/קמא/חושן משפט/יג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תשובה ע"ד הדו"ד שבין הקצינה מרת רייציל אלמנת המנוח הראש הר"ר ענזיל עלפויגין ובין יורשי האשה מרת מירל אלמנת המנוח מוהר"ר שמעון ייטליש. זאת אשר יצא ממני לפסק דין כפי שקול דעתי בפוסקים. האשה מרת רייציל תשבע בנק"ח שבועה שלא שמעה מבעלה בימי חייו הן בהיותו בריא והן בעת חליו או בצוואתו לפני מותו שכבר נפרע מכל החשבונות שהיה בינו לבין האשה מרת מירל הנ"ל ושלא שמעה ממנו שאינו מגיע עכ"פ פחות מסך שתי מאות זהובים וגם לא מצאה תוך כתבים ופנקסאות שנשאר מבעלה שום חשבון שהיה מבואר בו שנפרע סך הנ"ל הן כולו או מקצתו, ותכלול שאם כל ימי חייה עוד תמצא תוך חשבונות בעלה מבואר שסך הנ"ל נפרע הן כולו או מקצתו שמחויבת להחזיר ליורשי האשה מרת מירל הנ"ל מה שלוקחת עתה שלא כדין. ואז אחר שתמלא שבועה זאת תקח סך מאתים זהובים הנ"ל מיד יורשי האשה מרת מירל הנ"ל, אמנם קודם השבועה מחויבים היורשים הנ"ל לקבל חרם ב"ד שאינם מזקיקים אותה לשבועת חנם כנהוג. וגם מחויבין יורשים הנ"ל להשליש המעות סך הנ"ל ביד השמש קודם שתשבע: ומה שטענו היורשים הנ"ל שתשבע דוקא בבה"כ אנ"ש ובפני עשרה, והגבירה הנ"ל טוענת שהיא חלושה ואין בכחה לצאת מביתה ושרצונה לישבע בביתה בפני השמשים: יצא ממני, באמת המנהג נתפשט פה שכל השבועות המה דוקא באנ"ש, אך אין דנין שאי אפשר. ולכן תשבע בביתה אך בפני עשרה כמבואר בסי' פ"ז סעיף י"ז. ואף שכתב שם רמ"א בהג"ה שלא נהגו כן אך הואיל וכבר יצאתי מן המנהג להקל לה שלא תשבע באנ"ש יצאתי גם בדבר זה מן המנהג והעמדתי על שורת הדין שתשבע בפני עשרה. ואם תרצה להפך השבועה אזי ישבע ר' וואלף שהכחישה בברי ור"ש יקבל רק בחרם שאין אמם נשארה חייבת שום פרוטה לר' ענזיל אבל א"צ לישבע ויכול לומר קים לי כדעת הפוסקים שאין על היורשים שבועה ליפטר. ובאם האשה הקצינה מרת רייצל צריכה לקבל בחרם טרם שבועת ר' וואלף הנ"ל, יצא ממני שצריכה לקבל בחרם אף לדעת הט"ז שפוטר בשבועת ההיפוך מקבלת חרם. וטעם שלי הוא שהרי נשבע ונוטל אינו יכול להפוך אלא שצ"ל תהא תביעתה כמלוה על פה וא"כ שוב הוי ההיפוך שבועה בכאן תחת שבועה וצריכה הקצינה לקבל בחרם ב"ד דאינה מזקקת לשבועת חנם. ועוד כיון שהיא רוצה להוציא מהיורשים יכולים הם לטעון קים לנו כדעת הסמ"ע שאף שבועת ההיפוך צריך שכנגדו לקבל בחרם. וגם יכולים היורשים להפך השבועה שוב על הקצינה הנ"ל ואז א"צ לקבל בחרם כי יכולים לומר קים לנו כדעת הט"ז אז תשבע הקצינה שבועת היסת ותטול: אמנם כל זה אם הקצינה היא תובעת לגבות מעותיה תיכף אבל אם הקצינה רוצה שישאר הדבר תלוי שלא תגבה המעות ושלא תחזיר הוועקסיל והיורשים המה תובעים אותם או תשבע או תפטור אותנו ותחזיר להם השטר אזי הברירה ביד הקצינה מרת רייציל באם תרצה לישבע בנק"ח כנ"ל אזי תשבע ותטול מעות כנ"ל ואם תרצה לישבע שבועת היסת שלא בנק"ח אזי תשבע היסת על כל הפרטים הנ"ל שלא שמעה מבעלה ושלא מצאם אחר מותו שום חשבון הכל כנ"ל ואז לא תטול מעותיה מיורשים הנ"ל וגם לא תחזיר להם השטר ואינה צריכה לישבע בפני עשרה ואז אם רצונה להפוך יכולה להפוך על שניהם על ר' שלום ועל ר' וואלף, ר"ש ישבע שאין יודע אם אמו נשארה חייבת, ור' וואלף יודע ישבע ברי ואז תחזיר להם השטר ואז האשה רייצל פטורה מלקבל בחרם קודה שבועת ההיפוך כיון שהיורשים רוצים להוציא ממנה יכולה היא לומר קים לי כדעת הט"ז והיורשים אינם יכולים שוב להפוך על הקצינה הנ"ל רק על חרם סתם, כל הנ"ל יצא ממני לתוקף פס"ד כפי שקול דעתי בפוסקים הכ"ד: אמנם בטור סי' צ"ו מבואר שאין מבזין אשה בפרהסיא ומשביעין אותה בצינעה והכל לפי כבודה:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |