נודע ביהודה/קמא/אבן העזר/כא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תשובה לכבוד האלוף התורני מוה' ישראל נר"ו:
מכתבו הגיעני יום ב' העבר ולא ידעתי איך אישתהי כ"כ. והנה ע"ד הזונה אם היא פרוצה ביותר ומופקרת כבר הורה רמ"א להקל ומי יבוא אחריו להחמיר. אמנם דוקא אחר הלידה וכשתתן הולד למינקת. ואמינא טעמא דידי כי הר"ש הזקן היקל בגרושה והתוספות השיגו עליו שהרי בפ' החולץ סתמא אמרו מינקת חבירו ולא אמרו שמת בעלה. וגם הוכיח ממעוברת יעיין בדבריהם. וכאשר דקדקתי למה באמת בכתובות אמרו שמת בעלה וביבמות אמרו סתמא. עוד דקדקתי בכתובות קבעו זמן עד כ"ד חודש וביבמות לא קבעו זמן. ועוד דקדקתי בכתובות תלו האיסור בה שהיא לא תנשא וביבמות תלו האיסור בו לא ישא מינקת חבירו. עוד דקדקתי למה אמר בכתובות מינקת והלא גם מעוברת אסורה שסופה להניק וה"ל למימר מעוברת שמת בעלה הרי זו לא תנשא עד שיהיה לולד כ"ד חודש. ולכן אמינא שיפה דיבר הר"ש הזקן דגרושה לא משעבדא ולכן אין לתלות האיסור בה שהרי בידה לגמלו תיכף אבל תלו האיסור בו עכ"פ כל זמן שהיא מניקה אסור לו לישאנה. ולכן לא אמרו שמת בעלה ולא קבעו זמן שאין זמן לדבר רק כל זמן שמניקה ואם גמלתו מותר מיד משא"כ בכתובות שמיירי דמת בעלה משועבדת היא להניק ואין הדבר תלוי ברצונה לגמלו ולכן קבעו זמן כ"ד חודש. ומעתה במעוברת ודאי אסור גם בגרושה כי עדיין לא ראינו שגמלתו ולכן לא הזכיר מעוברת. וגם הרמב"ם פירש הטעם משום דחסה ואם הפוסקים תמהו עליו כבר יש ליישב דבריו. ולכן כל ימי עיבורה אסור ואחר הלידה אם תגמלנו הותרה:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |