נודע ביהודה/קמא/אבן העזר/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נודע ביהודה TriangleArrow-Left.png קמא TriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png י

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ד' ניסן תקכ"ב לפ"ק:

תשובה, נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר, חכם וסופר, לוכד קרית ספר, אשכול הכופר, ה"ה הרב האלוף והתורני, זית שופכני, עסיס רמוני, הרבני המופלג כבוד ק"ש מו"ה נפתלי הירץ נר"ו:

מכתבו הגיעני יום א' העבר ועם היות כי דבריו ערבים וחביבים עלי עם כי אינני מכירו בט"ע כי לא ראיתיו עדיין מיום היותי פה אבל שפיר שומעניה וצורבא מרבנן הוא אך היום גרם שלא יכולתי לעיין בדבריו כי היום מר יום קראתי לבכי ולמספד הספדו של הרב המניח מו"ה וואלף אויסטרליץ שהספדתיו ביום ההוא כדין חכם בפניו והקב"ה יגדור פרצות עמו ברחמים. וגם מאז ועד עתה רבו טרדותי כי עד שבוע העבר הוצרכתי להגיד תלת זימני ביים עד השלמת מסכת ע"ז וההלכות השייכים ליי"נ וגם לעת ערב הלכות פסח ובשבוע זו ששוב אין עלי עול התלמידים רק בהלכות פסח אנא שאילנא להו ביומא דכלה מ"מ אני מוכרח לעיין בדרוש לשבתא דריגלא השבת הבע"ל ולכן לא יכולתי לעיין בדברי מעלתו ולפלפל אתו בטיול ארוכות וקצרות לאהבתו ועוד חזון למועד בלי נדר אשנה פרק זה. וכל זה לפלפל בדבריו הנעימים אבל בגוף הדין הלכה למעשה לא אחמיץ הדין. והנה דבר זה שאפילו במקום שהדין שאסור ליבם או אפילו שהיבם אומר בפירוש שאינו רוצה לחלוץ וגם אינו רוצה ליבם מ"מ אין כופין אותו לחלוץ כי אם בבאה מחמת טענה דבעינא חוטרא לידא ומרא וכו', זה פשוט ומבואר בש"ע בסימן קס"ה סעיף א' בהגה"ה ומעתה דבר פשוט הוא בנדון דידיה שאי אפשר למעקר תקנות הקהלות ולכוף היבם לחלוץ מחמת שאסורה לו להתייבם דחמירא סכנתא והיא קטלנית ואטו אתרי רכשי ארכבה לאשה זו למיעקר תקון הקהלות ולומר שאסורה להתייבם שתאמר שהיא קטלנית ואי אפשר לה להנשא לבעל ולכוף לחלוץ שתבוא מחמת טענה דבעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה וכיון שהיא קטלנית גם אחר החליצה לא תנשא ואיך יהי' לה מרא וחוטרא ולכן הדין דין פשוט שאי אפשר כלל לכוף היבם לחלוץ אם לא כפי תקנות הקהלות ואז יחלוץ מרצונו. ולענין גוף הדבר שנסתפק אם שייך ביבם איסור משום קטלנית והביא מדברי הרמב"ם ידע שזה זמן רב אמרתי מסברא שומר מצוה לא ידע דבר רע ודבר זה תלוי אם מצות יבום קודם. ותירצתי בזה מה שאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ופירש רש"י דוחה היה אותה בקש כי לא היה בדעתו להשיאה לו כי אמר מוחזקת היא זו שימותו אנשיה. והדבר תמוה אטו בוש היה יהודה להורות הדין שאסורה להנשא שהיא קטלנית. ולדידי ניחא דזה פשוט דבאיסור אזלינן בתר רובא ובסכנה לא אזלינן בתר רובא וכדאיתא במסכת חולין דף י' ע"א הא מצאה כמו שהניחה לא טומאה איכא ולא איסור ואילו ספק מים מגולים אסורים שחמירא סכנתא ופירש רש"י שם בהדיא אף דהוו הנחשים מיעוטא ע"ש, ולדעת ר"מ דחייש למעוטא קטן אסור לייבם שמא ימצא סריס אלא דקיי"ל כרבנן דאזלינן בתר רובא, ובעובדא דתמר שהיה שלה קטן שם נזדמנו שניהם איסור וסכנה וחדא תליא באידך אם הוא סריס אין כאן מצות יבום ויש כאן איסור אשת אח וגם סכנתא דקטלנית ואם אינו סריס יש כאן מצות יבום וממילא ליכא סכנתא והורה יהודה כהלכה שצריכה להמתין עד יגדל שלה לדעת שאינו סריס ואף דלענין איסור אזלינן בתר רובא מ"מ פן ימות וכו' ולענין סכנה חיישינן למיעוט וממילא לא דחה אותה בקש והורה כתורה. וכעת לרוב הטרדה לא אוכל להאריך:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.