מתנות כהונה על קהלת רבה/ט/י/א

מתנות כהונה על קהלת רבה ט י א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כל אשר תמצא:

אם יודע את כו'. כלומר שלא יקבלו ממך חשבון על מעשיך אז עשה מה שלבך חפץ:

מתחמד. היה חומד ומתאוה לראות בחלום את פניו ור' אלכסנדרי כבר מת והיה נראה לו בחלום והראהו שני דברים:

הרוגי לוד. נתבאר סוף פרק סדר תעניות כיצד (דף י"ח) שני אחים היו פפוס ולוליינוס ומסרו נפשם ליהרג והצילו את כל ישראל ועיין שם וכן פירש רש"י במסכת פסחים בפ' אלו עוברין ובפ"ק דב"ב (ד' י'). והערוך ערך הרג כו' הרוגי לוד הם שמעיה ואחיו:

ה"ג בס"י ברוך שהעביר חרפתן של לוליאנוס ופפוס וע"ל בפסוק אמרתי אני בלבי שהקב"ה נקם נקמתן וגרסי' הראהו שלשה מילין:

אמרין ליה כו'. בירושלמי סוף מסכת כלאים יש שצם ג' מאות תעניות כדי לראותו ולא הועיל והיה מצטער ואמרו לו חכמים לית את כדאי כו':

ה"ג בירושלמי אמר לון למה ולא לעית באוריתא כוותיה אמרין ליה כו':

לא אלפת כו'. פי' ר"ל אמר וכי לא למדתי כל כך תורה כמוהו ואמרו לו לא למדת תורה כמוהו וכן הוא בירושלמי ובבבא מציעא בפ' השוכר את הפועלים:

אלפת. למדת אחרים:

גלי. גולה ממקומו וזכות גדול הוא לו שגלות מכפרת עון:

ואנא לא כו'. בתמיה:

למילף. ללמוד תורה לעצמך:

יתיב תלת כו'. לפי גירסת הירושלמי דלעיל צריך להגיה שצם עוד שלש מאות תעניות אחרות אבל בירושלמי לא גרס שנגלה אליו לבסוף:

מאן הוא דכלום כו'. בירושלמי לא גרס ליה וי"ל מי שאינו כלום בתורה ונוהג עצמו כאלו הוא מה כלומר כאילו היה חכם בתורה וכלום השני פירושו מאומה דבר מה וכן רבים:

צם תלתין. בירושלמי גרס תמנין:

אמרין לית ליה כו'. צריך לומר שמן השמים אמרו לו אין אתה כדאי ותענש אם תראנו אמר להו הראוהו לי ויהיה מה שיהיה לבסוף ראה דרגין שלו וכהו עיניו:

דרגין. מדרגות כסאו אשר הוא יושב עליו ובבבא מציעא בפרק השוכר את הפועלים (ד' ע"ג):

במעשה דההוא צורבא מרבנן שבקש לראות רבי חייא רבה גרסי' לבר מגוהרקי דר' חייא ופי' רש"י קתדירא מרכבת כסאו ואולי שההוא מרבנן הוא רבי אסי דהכא:

אין תימר כו'. אם תאמר שרב אסי לאו אדם גדול היה תדע מזה:

חד גרדיי כו'. פי' אומן עושה בגד פשתן בא לפני רבי יוחנן ואמר ראיתי בחלומי כאילו הרקיע נופל ואחד מן תלמידך סומכו ותמכו בידו אחת ורמז לרוב זכותו וכחו גדול א"ל ידעת אותו ומכירו אמר ליה אם יעבירו אותם לפני כלומר כל התלמידים זה אחר זה אכיר אנכי אותו עברו כולם לפניו וכשהגיע לרב אסי אמר זה הוא:

אמר לון כד כו'. אמר להם לחכמים שכשימות הכניסוני אצל רבי חייא וכשמת העלוהו לארץ ישראל אמרו כדאי הוא רב הונא שיבא הכא אצל רבי חייא:

מאן עליל כו'. מי יכניס במערה ויתן רב הונא שם אצל ר' חייא אמר ר' חגי אני אכנסנו:

אמרין כו'. אמרו עליו על רבי חגי בן שמנה עשר שנה היה ורגיל כו':

הכי גרסינן שנין הוה ורגיל בפרק ואלו מגלחין יש שהוא עצמו אמר כן:

ה"ג בירושלמי דכלאים בפרק בתרין אמרין ליה עלותך את בעי כו'. פי' אתה רוצה שתכניס עצמך במערה אצל רבי חייא שאתה איש זקן ואם תמות שם אין אתה משגיח בחיים רק שתשאר שם במערה וכן הוא בירושלמי בהדיא ואמר להם עשו לי דבר אחד הביאו חבל וקשרו אותו ברגלי ואם אני אלא הרי טוב ואם לא תהיו מגררין אותי ברגלי ועשו כן לו:

שררין. גוררין ועיין בערוך ערך שר ובירושלמי גרס גדשין ופי' גם כן מגררין ומוליכין וחבירו בויק"ר פרשה כ"ב ולעיל בפסוק ויתרון ארץ:

עאל ואשכח כו'. גירסא זו יש בירושלמי אות באות ופי' יהודה וחזקיה היו בניו של ר' חייא והיה כתוב במערה של רבי חייא שאילו היו שוים בדיניהם שלא הניחו אחריהם כמותם:

תלה עיינוי כו'. ר' חגי זקוף את עינוי להביט אמרו לו השפל פניך:

נפש כו'. כלומר הנח לו מקום שישכב אצלך:

דיתיב לי'. יש לומר שהושיבוהו בראש ישיבה ולא רצה לקבל ורבי הונא דהכא יהיה א"כ רבי חנינא וכדאיתא בכתובות בפרק הנושא שלא רצה לקבל לישב בראש ועיין לעיל בפסוק כי העושק יהולל חכם וכן משמע בירושלמי דגרס רבי חונא ועל כן ברכו כו':

זרעתיה כו'. ועיין בתוספות בפרק ואלו מגלחין או יש לומר שאמר לרבי יהודה הרחב לו מקום שישב אצלך ולא קבל עליו לישב כדאיתא בפ' ואלו מגלחין דזקף ארוניה ויצא לו וכן מוכח קצת לשון הירושלמי דגרס נפיש לרבי חונא יתיב ליה ולא קיבל עילוהי מתיב ליה כן זרעיתיה כו'. ובספר יוחסין כתב רב הונא ומשם משמע כלשון אחרון כן זרעיתיה כו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף