מתנות כהונה על קהלת רבה/א/ג/א

מתנות כהונה על קהלת רבה א ג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה יתרון:

לצד מינות. והסופר שהשמיט מין ממינו ועיין כל זה באר היטב בויקרא רבה פרשה כ"ח:

ה"ג ואמרו לא אמר בכל עמל אלא בעמלו בעמלו אינו כו':

ה"ג ר' חלפיי עמלו תחת השמש ואוצר לו למעלה כו'. ר"ל בעולם העליון דשכר מצות בהאי עלמא ליכא:

תחת השמש אין לו. בעמל עסקי העוה"ז אבל בעמל התורה שהיא למעלה מן השמש יש בה יתרון הכשר:

הכי גרסינן ובמעשים טובים דיין שאני כו':

אורה. חור השמש וזהו תחת השמש כל עמלו שהוא עמל הוא תמורת מה שאני מזריח לו אור השמש בכל יום תמיד:

פסנטורך גרסי' בערוך. ופי' מכין מזונתך:

סנטורך. שומר שלך סנטור הוא הממונה על השדות וגבוליהם:

הא חייבין כו'. הוי לכם רשעים וכי מעתה אין אתן צריכין לי:

ה"ג בויקרא רבה ובילקוט תהלים אם גשם היא צריכה נדבה אם טללים היא צריכה תניף אלהים תני רבי חייא כתיב שבע כו' ודרש תמימות מלשון תם וישר:

אימתי. כלומר אמתי הם תמימות וה"ג בויקרא רבא וברוקח:

ה"ג הרוקח בהלכות עומר סימן רצ"ה בזמן שאין ישוע ושכניה ביניהם ופי' הוא ז"ל וזה לשונו פי' כשבא ראש חדש ניסן בשבת יבא פסח בשבת ויתחילו בספור ממוצאי שבת ואז הן השבתות תמימות כששת ימי בראשית. ולסימן נקט ישוע ושכניה כ"ד משמרות היו מתחדשות בכל שבת וישוע תשיעי ושכניה עשירי בשבת ר"ח ניסן יהויריב ראש משמרות שבת שני ידעיה שבת של פסח כל המשמרות שוות ששה שבתות עד שבת שלפני עצרת ובהן נכנסו ששת משמרות. חרים שעורים מלכיה מימין הקוץ אביה. שבת שלמחרתו עצרת ישוע ולא יעבוד עד לאחר עצרת הרי אין ישוע ושכניה בין פסח לעצרת ואם יבוא ישוע בין פסח לעצרת לא יהיו תמימות השבתות כמו ימי בראשית כי יש למנות מג' עד ג' או מה' עד ה' ויכנסו ישוע ושכניה לפני עצרת שהרי שבת שלפני ניסן יהא יהויריב ויהיו עוד ב' שבועות לפני הפסח ויהיו ידעיה וחרים ובשבת שבתוך הפסח יכנס שעורים ויעבוד אחר הפסח בשבת ראשונה שאחר הפסח ויהיו שבעה שבועות עד עצרת ויכנס שכניה קודם עצרת אפילו אם ניסן ופסח באחד בשבת יהיה עצרת בשני בשבת ויכנסו ויעבדו ישוע ושכניה קודם עצרת כי באחד בשבת שלפני עצרת יעבוד שכניה עד כאן:

כדתנינן. במסכת מנחות בפ' רבי ישמעאל:

ה"ג רבי עשה סעודת משתה בנו קרא לכל כו':

דאנשיתו למקרי כו'. ששכחתם לקרותו ולזמנו לו לבדו:

חפיה הוא. בכמה מקומות מצאתי מעשה זה ול"ג ליה ונראה פי' צער וביוש הוא ועיין בערוך ערך חף הד':

תלת מאה מתלין גר':

בגין מגיסך אתית. שלא תאמר בשביל תבשילין שלך באתי אמש לכתוב זאת על הפתח:

דלא צווחת כו'. שלא קראתני עם חברי לישב עמהם ולעסוק בתורה וכי לא כן אמר שלמה שאין יתרון כו'. ועיין זה בקצרה בפרק הנודר מן המבושל:

מן דפייסין כו'. מתוך שהיו מפייסין זה את זה עשו שלום ביניהם ואמר בר קפרא:

אבא בר קפרא. משמע בר קפרא אבא היה שמו:

ה"ג מה כתיב ביה. פי' הקב"ה כשהמטיר מן לישראל כתיב שהמטיר עומר לגולגולת ומשצויתי שתתנו אתם אין אתם נותנים אלא כולכם יחד עומר א':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· מעבר לתחילת הדף