מתנות כהונה על בראשית רבה/צד/ט

מתנות כהונה על בראשית רבה ‏ צד ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אשת עמרם יוכבד וגו' גרסינן:

על פיילי מצרים גרסינן. פי' על שער של מצרים:

למוד. רגיל:

אף שמעי. שמנאו אח"כ בגורל ולא נמצא לא בבני אסף וידותון והימן:

עשירי שמעי. פסוק הוא בדברי הימים סימן כ"ה:

עשירי לדוכן. ואז כבר היה גדול בשנים ועיין שוב בפירוש רש"י ורד"ק בד"ה:

ה"ג א"ר ברכיה כשרף הזה כו'. וה"ג ג"כ בילקוט ריש ספר עזרא ופירש שרף הנוטף מעצי הקטף ומיד מידי צאתו מן העץ מקבלין אותו ומסתפגין אותו בספוג שלא יאבד טפה ממנו:

חושים בן דן. אע"פ שכבר נמנה במנין השאר מדכתיב בני דן לשון רבים הורה לנו כיון שיצא ממנו משפחה רבה שעל שם כך נקרא חושים כחושים של קנים כדאיתא במסכת בבא בתרא היה נחשב לשנים כך כתב האב"א:

ובתורתו כו'. פליג ולא ס"ל שחושים השלים המנין ולפיכך דקדק לכתוב ובן דן ומ"מ צריך עיון עיין סוף מדרש שמואל:

חדשי וגו' גרסינן. וסיפיה דקרא ויבואו דנה:

בית ירח סינים שמות מקומות הן כדלקמן בפר' צ"ח ומדכתיב חדשי דרשו לשון ירח:

מדה כנגד מדה. דייק מדכתיב ויבאו דנה יען יען הוא מדה במדה כד"א יען וביען כן הוא בהדיא סוף מדרש שמואל:

בצלמוניתו. בחשוכה ונכה רוח כי לא היה לו אלא בן אחד ואותו היה חרש והאב"א פירשו לשון צלם ודמות שלא היה בו אלא הצורה ועל שם שהיה חרש קראו כך:

בע' אלף. בפ' במדבר כתיב גבי בנימין ל' וה' אלף וד' מאות וגבי דן ס' ושנים אלף וז' מאות ובפ' פנחס כתיב גבי דן ארבעה וששים אלף וד' מאות וכן גבי בנימין כתיב שם חמשה ומ' אלף ושש מאות ובין כך ובין כך בני דן רבו למעלה מבני בנימין אבל המספר הכתוב פה לא מצאתי בשום מקום אך את זה לבד מצאתי במדרש שמואל גורס גבי בנימין ל' אלף וגבי דן ס' אלף ולא מנה אלא העשיריות ולא מספר האחדיים דהיינו ה' אלף מבנימין ושנים אלף מדן וכ"ש על המאיות לא הקפיד ותפס לו המספר הנאמר בפ' במדבר לכן נראה שטוב להגיה גבי דן ס' אלף שכן עולה יפה לפי שני המספרים שבפרשת במדבר ושבפרשת פנחס וגבי בנימין תפס לו המספר המרובה הכתוב בפרשת פינחס מלבד האחדים וכדלעיל ובמדרש שמואל שכתבתי תפס לו המספר של פרשת במדבר לבדו אמנם סוף מדרש שמואל גרס כמו כאן. וצ"ל שלכך הלך יואב תחלה לדן בעבור שהיה עם רב ואולי בין כך ובין כך יתחרט המלך וימנע אותו ונמצא שלא יהיה נפקד אפילו א' מן השבטים היפוך פירושו של הרד"ק ז"ל ובילקוט שמואל יש עוד טעם אחר עיין שם:

ולית את כו'. אין אתה עושה לפי הוראת שמך:

ע"כ תמו. דייק מדכתיב בקרא וכן התמו נוטריקון ע"כ התמו וכן הוא לקמן במדרש קהלת בפסוק טובה חכמה מכלי קרב:

נאמן. יוסף שהיה נאמן בבית אדוניו:

לנאמן. למשה שנאמר בכל ביתי נאמן הוא וסרח גלתה למשה היכן היה יוסף טמון בצאת ישראל ממצרים ומשה העלה עצמותיו וכן הוא במדרש קהלת בהדיא:

ואם בישראל. על שם שהיתה זקנה מאד קראה עצמה אם לכל ישראל כמנהג בני אדם שקורין לאשה זקנה אם:

ה"ג אלא כי איש מהר כו':

אם במלך כו'. כלומר למה נאמרו שניהם במלך בדוד:

שמעמיד. כלומר שמעיז וה"ג במדרש קהלת:

כל שמעמיר פניו במלך כו'. במדרש קהלת הגי' הפוכה:

בשכינה. במלך דרש על הקב"ה וכן הוא במדרש קהלת:

מנא ידעה. שתעלה בידה מן השמים שתאמר מושלך משמע כאילו כבר הוא מושלך שמא אינו חייב מיתה ולא תעלה בידה ותוסיף עוד חרון אף על חרון:

מרים. מורים הוא מעליו מן השמים ולקמן במדרש קהלת איתא שהיא שאלה אותו מנלן שבשביל כך חייב מיתה:

לית אתון כו'. וכי אין אתם יודעין דבריו ועניני של דוד איזה אומה עמדה בפניהם ואיזה מלכות עמדה בפניהם אמרו לה ומה היא רוצה ממנו שיתפייס בו וילך לו אמרה להם אלף אנשים הוא רוצה מכם וילך לו וכי אין טוב לתת לו אלף אנשים משיחריב את כל העיר שלכם:

אמרון לה גרסינן אמרו לה כל אחד ואחד ממנו יתן מנפשות ביתו לפי החשבון שיש לו אמרו להם שמא עם הפיוס שאלך ואפייסנו יניח מעט מן האלף ועשתה את עצמה כאילו הולכת ומפייסת אותו וחזרה מאלף לחמשה מאות כלומר אמרה להם אינו חפץ מכם אלא חמשה מאות וכן חזרה והלכה ואומרת להם אינו מבקש אלא ק' ושוב אינו מבקש אלא י' ושוב אמרה אינו מבקש אלא א' ואותו א' גם הוא אינו בן עיר אלא אכסניא ובשבילו אנו נתפסים כולנו:

תני סיעה כו'. חבורה של בני אדם וכל זה תמצא בירושלמי פרק שמיני דמסכת תרומה ובתוספתא שם מסיים עלה אמר רבי יודא במה דברים אמורים כו' ככתוב פה:

אמר רבי יהודה כו'. כלומר הא דתני שאם אמרו תנו לנו א' מכם שאל ימסרוהו היינו אע"פ שאמרו תנו לנו זה האיש אל יתנוהו בזמן שהוא בלבד בפנים והם מבחוץ ויוכלו למלט את נפשם אבל אם כולם בפנים הואיל כו'. וזהו שמסיים ואם יחדוהו כהאי עובדא דשבע בן בכרי שהיו כולם בפנים ולא יוכלו להמלט מסרוהו אע"פ שאין בו חטא משפט מות ור' שמעון פליג עליה וסבר דהא דתני כשבע בן בכרי היינו לענין חיוב מיתה דוקא אבל אם אינו חייב מיתה לא ימסרוהו והכי פליגי נמי ר' יוחנן ור"ל בירושלמי ומייתי לה הסמ"ג סימן קס"ה והא לך לשון ירושלמי פ' ח' דמסכת תרומה ייחדו להן אחד כשבע בן בכרי ימסרוהו ריש לקיש אמר והוא שחייב מיתה כשבע בן בכרי ור' יוחנן אמר אף ע"פ שאינו חייב מיתה ע"כ הרי שריש לקיש סבר דרישא דאמר תנו לנו אחד מכם כו' היינו אע"פ שייחדוהו לא ימסרוהו כיון שאינו חייב מיתה כשבע בן בכרי וכרבי שמעון דבתוס' ור' יוחנן סבר דרישא קמיירי שיוכלו להמלט אז לא ימסרוהו אבל אם הייחוד הוא באופן שלא יוכלו להמלט כמעשה של שבע בן בכרי מותר למוסרו אף ע"פ שאינו חייב מיתה כי כן אמרה להם סרח בת אשר כסברת רבי יהודה בתוס':

ה"ג ר"ש אמר כך אמרה להם כל המורד כו':

עולא בן קישיר תבעתיה מלכותא גרסינן. וכן הוא בירושלמי דמסכת תרומות בפ' האשה שהיתה אוכלת ופי' המלכות תבעה אותו להמיתו:

שלח המלך פרדיסקא אחריו פירש הערוך שליח וכתב המלך בידו איטפל ונזקק רבי יהושע לעולא והיה מפייס אותו וא"ל וכי לא טוב הוא לך לפני ה' יתברך שימיתו אותך לבדך ולא יענשו כל הציבור על ידך ונתפייס לו ונתנוהו לו לאותו שליח המלך:

ניהליה גרסינן:

הוה קא משתעי כו'. קודם לכן היה רגיל אליהו הנביא לדבר עם ר' יהושע בן לוי כיון שעשה כן לא בא אליהו שוב אליו והיה ריב"ל צם עליו ובשבילו ל' יום ונראה אליו אליהו:

אפגר. לשון ביטול כדאמרינן בעלמא יומא דמפגרא ביה רבנן כלומר בטלת עצמך מלבא אצלי:

למוסרות. המוסרים נפש מישראל למיתה:

מבעי כו'. הדבר הזה היה צריך ליעשות על ידי אחר ולא על ידך:

בדפני כו'. פי' הערוך רבלה משפם הרבלה ת"י דפני:

הגיע לו כו'. דרך שאלה וקובלנא ברוח נשברה:

אזלן כו'. הלכו הסנהדרין ואמרו כן ליהויקים נבוכדנצר מבקש אותך:

שלא שמע להם גרסינן וכן הוא לקמן סוף פרשת מצורע:

ושלשלו. הורידוהו אליו חוץ לחומה:

ופייליה. בקעהו וחלקו אותו אברים במיתה משונה וע"ס פ' מצורע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף