מתנות כהונה על בראשית רבה/יז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מתנות כהונה על בראשית רבהTriangleArrow-Left.png יז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה יז

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  

א  [עריכה]

מאמר ניתן לרוח כו'. כלומר בא וראה שגדול כח הרוח שנכתב עליו מאמר בפני עצמו וסבר כת"ק דמתני':

ב  [עריכה]

כל השרוי כו'. כל זה ביבמות פרק הבא על יבמתו:

אתה וביתך. ודרשו חז"ל אין בית אלא אשתו וכן להניח ברכה אל ביתך כו':

ממעט הדמות. שאינו מוליד בנים שנבראים בדמותו וצלמו שנאמר בצלמנו כדמותנו:

ג  [עריכה]

כנגדו. מנגדתו ומכעסת אותו על פניו תמיד:

כאשתו של רבי חנינא בן חכינאי. כדאיתא בפרק אף על פי שהמתינה על בעלה ר' חנינא י"ב שנה ולא עכבה על ידו:

אנתתא בישא כו'. אשה רעה והיתה בת אחותו והיתה מבזה אותו לפני תלמידיו אמרו לו תלמידיו עזוב אותה בגט כריתות לזאת אשה רעה שאינה לפי כבודך אמר להם הכתובה רבה. [עי' בערוך גרס שבוק הדא אסיתא ופי' מכעסת]:

פורנא. הוא כתובה. [ע"ל פמ"א:

ה"ג בויק"ר פל"ד לית בי משבק לה פי' אין בי כח לפוטרה בגט:

זמן אחד היו יושבין ועוסקין בתורה הוא ור"א כו']:

פשטין. היו חוזרין תלמודן ועיין סוף פרשת כי תשא:

מן דחסלין גרסינן. פירוש משסיימו אמר לו רבי יוסי לרבי אליעזר אשגחנא לדברי ואנחנו נלך לבית לאכול:

כי סליק כו'. כשעלה רבי יוסי לביתו היתה אשתו משפלת פניה למטה בפנים זועפים ויצאה לה לחוץ וכמו שאמרו חכמינו ז"ל מקשטא ליה פומה ומהדרה לאפה:

צפה. רבי יוסי והסתכל בקדירה אמר לה דרך שאלה היש בזאת הקדירה כלום לאכול:

א"ל אית פרפריין. מיני לפתן ועיין בערוך:

פרגיין. פירש הערוך תרנגולים פטומות או עופות קטנים:

ידע ר"א כו'. ידע והבין מה ששמע כלומר הבין שהיו שונאים זה עם זה ושתק והיו יושבים ואוכלין א"ל ר"א לרבי יוסי לא אמרה שיש בקדירה אלא פרפריין והא מצינו שיש בתוכו פרגיין:

מעשה נסים הם. דחה אותו בדברים מפני כבודו:

מן דחסלין. משסיימו לאכול א"ל ר"א לרבי יוסי עזוב אשה זאת פטור אותה שאינה עושה לפי כבודך. [ה"ג בויק"ר פל"ד דלית בי משבק לה וכדלעיל]:

אנן גרסינן. והכי גרסינן בערוך ערך פס כלומר אנחנו תלמידך ניתן לה הכתובה ועזוב אותה ממך בגט ועשוי לו כן:

פסיק לה פורנא גרסינן. היה פוסק לה כתובתה ועזב אותה הימנו והיו משיאין אותו אשה אחרת טובה ממנה:

גרמון חובין גרסינן. גרמו לה עונותיה של אותה אשה והלכה ונשאת לשומר העיר לאחר ימים באו יסורין עליו ונעשה עור:

ה"ג בילקוט והוות צייריה בידיה. ופי' אוחזת בידו ועיין בערוך ערך צר השני [ובערך חבר]:

ומחזרא כו'. והיתה מחזרת אותו על כל השווקים והרחובות שבעיר וכיון שהגיע לרחוב שרבי יוסי היה דר בו היתה עומדת וחזרה לאחוריה:

מי דהוה כו'. מפני שהיה אותו האיש מכיר ובקי ברחובות העיר אמר למה אין אתה מולכת אותי לרחוב של רבי יוסי אני שמעתי עליו שהוא עושה צדקות הרבה. ובירושלמי פרק אלמנה ניזונית איתא שאותו היום היתה חוזרת בכל העיר ולא נתנו לה כלום ולכן שאל אותה אם אין רחוב אחרת ואמרה לו יש רחוב של רבי יוסי וכו':

מצוה. סתמא בלשון ירושלמי צדקה:

משבקתיה. גרושתו אנכי ואין בי כח מפני הבושה לראות הסברת פניו:

ה"ג חד זמן אתון קרון. זמן אחד באו וקראו על הפתחים ברחוב של רבי יוסי:

ארגיש. רגיזו היה מתקוטט עמה יום ראשון ושני וסוף התחיל להכותה והלך הקול בתוך הרחוב והיו מתבזים בכל העיר:

אודיק ר"י גרס. פירוש הביט והשקיף בשביל קולם. [עיין ערך אדק וערך דק:

וחמהון כו'. וראה אותם מתבזים בתוך העיר:

היא מובדה כו'. בכל יום היא מאבדת ממני פרנסת רחוב זה שאינה רוצה להוליכני פה:

נסבהון כו'. לקח אותם והיה נותן אותם בבית אחד שהיה שלו והיה מפרנסם כו':

ומבשרך. זו אשתו כד"א והיו לבשר אחד:

ד  [עריכה]

לכבוש. שיהיו כבושים ומשועבדין תחת ידי בני אדם כמו שפירש"י בחומש:

[הוא שמי. בפ' חוקת ובקהלת בפ' כל זו נסיתי יש בו תוספת וע"ש]:

ה  [עריכה]

תחלת מפלה שינה. דייק מדכתיב ויפל אצל השינה ופירש רש"י תחלת מפלתו של אדם לא בא עליו אלא ע"י שינה ועצלות שמתעצל מלהרויח:

דמך ליה כו'. מתוך שהוא ישן אינו עוסק בתורה ואינו עוסק במלאכתו:

מרמיטה. פירש רש"י לשון בהלה ובערוך פירש דומם כמו אבן [נקרא] מרמיטה. [כ"ז לקמן פנ"ג]:

נובלות. דוגמא ודמיון מעין אותו דבר שנדמה לו מלשון עלה נובלת:

נובלת. מיתה שינה. כמו שאחז"ל שינה אחת מס' שבמיתה. [וכן חלום א' מס' בנבואה ושבת א' מס' מעין עולם הבא]:

ו  [עריכה]

סטרוהי. צדדיו וזהו כמ"ד דו פרצופין נבראו פנים לפניו ופנים לאחוריו ואח"כ נסרו לשנים:

עילאה. צלע יחידה לקח מבין שני צלעותיו מצלעותיו פירושו מבין צלעותיו וזהו תחתנה לשון רבים מורה תחת שני הצלעות מעלה ומטה. שלקח מבנתיים הצלע האחת והכי מוכח בילקוט שגרס מבין שני עילעיא אבל למ"ד ב' פרצופין היו ונסר האחד מחבירו הל"ל תחתיה כלומר תחת הצד שלקח:

כיון שנבראת. חוה:

שטן. אע"פ ששטן הוא בשי"ן מ"מ בסמ"ך א"א לטעות ולקרות באופן אחר משא"כ בשי"ן שאם יקרא בשי"ן ימנית אין שטן ופגע רע:

בנהרות הכתוב מדבר. מספר איך הוא מהלך הנהרות אבל בענין הבריאה והעשייה אין ס':

נוי לתחתיתו. בשר תחתנה קדריש וכדמפרש ר' אמי וכו':

שלא יהא מתבזה כו'. שיהא נקב בית הריעי נראה לעין כל וחרפה היא לו:

מנעול. שפה התחתון סגור כאילו אין שם נקב משא"כ הבהמה ועוד כבוש עליו אפיפריון פירש הערוך ורש"י ז"ל כמין כסא ור"ל בשר העגבות גבוה מכל צד שלא יהא מצטער כיושב על עצמות העגבות כך משמע מתוך פירש"י וא"כ חרנא דאמר כסתות צריך לפרש כסתות ממש וכמו שכתוב בס"א בפירש"י והוא קצת דחוק והערוך ותוספות פרק אלו מומין פירשו דהאי כסתות הוא בשר העגבות שהוא תחתיו כמו כר וכסת וא"כ מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ולכן נראה דהאי אפיפרין ר"ל עצמות העגבות שעולין מזה ומזה ע"ג הנקב כדי שלא יצטער כשישב ע"ג הנקב וק"ל וכך משמע הלשון דקאמר כבוש עליו משמע שהעיקר אפיפרין בשביל לכסות הנקב ולא להיות לכר תחתיו וחרנא מפרשים על בשר העגבות שמונח תחתיו כמו כר וכסת:

קבורה. ופירוש הכתוב ויסגור הבשר בתחתית הארץ או ויסגור בעדו בתכריכין:

ז  [עריכה]

למה בגניבה. בראה לו שלקח ממנו הצלע:

זו גניבה. בתמיה וכך עשה הקב"ה נטל ממנו צלע אחת והחזיר לו אשה שלימה:

אונקיא. משקל קטן:

במטמוניות. בעת השינה בהחבא ולמה לא בהקיץ:

והפליגה. והרחיקה ממנו מפני שהיתה מאוסה בעיניו ולקמן דריש ליה מזאת הפעם:

אני כו'. מוסף אני להביא ראיה לדבריך שיפה אמרת:

אמורה הייתי. אמרתי אני בלבי להנשא כו':

אין אנו מועילים כו'. שברא אותנו לקיום העולם שנאמר לשבת יצרה:

ח  [עריכה]

יוצא. לאויר העולם כשנולד פניו למטה:

ממקום ברייתו. ברייתו הראשונה מן עפר לוקח:

והאשה כו' מבטת למעלה. כי מאיש לוקחה והוא עליון עליה משעת הרגל דבר. או רצה לומר ע"ד שאמרו חכמינו ז"ל איש מזריע תחלה יולדת נקבה אשה מזרעת תחלה יולדת זכר. אבל הלשון הראשון פירש ר"שי ז"ל במסכת נדה פרק המפלת:

להתבשם. במיני בשמים וסממנים מפני שהזוהמות מצוי בהן יותר מן האיש:

וקולה הולך. הולך והומה ועושה צלצל:

כיון שנתן לתוכה. לתוך הקדירה:

להתפתות. פירש"י ז"ל לדרך ארץ אחר שכנסה ובס"א להתפייס מכעסו:

טפה של מים. רמז לרצוי דברים ודברים נוחים וחלקים כמו מים:

תובע באשה. לדרך ארץ להנשא לו:

אדם נאמן כו'. פירש"י וכן האשה רחבה לקבל הולד משא"כ באיש שגופו צר ואינו יכול לקבל הולד:

עבר עבירה כו'. וכן האשה היא אכלה מן העץ ונתנה לאדם:

גמר חלתו כו'. כמו העיסה כשניטל חלתה ממנה היא נגמרת ומתוקן על הויתו כך היה העולם נגמר ונעשה בבריאת אדם:

נשמתו כו'. והנשמה קרויה נר כמו שנאמר נר ה' נשמת אדם:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף