מתנות כהונה על במדבר רבה/יח/כא

מתנות כהונה על במדבר רבה יח כא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כ"ך. ר"ל כ"ף פשוטה וכפופה וכן כולם ועיין כל זה בתנחומא בפרשה זו:

למאה כו'. כ"ף יתירה במילואו גימטרי' מאה כלומר לך לכ"ף וכן לך לך גימטרי' מאה:

ממנו מאר. שני ממי"ן:

הצילני נא גרסינן. והיינו שני נוני"ן:

איש צמח. סיפיה דקרא ומתחתיו יצמח הרי שני צדי"ק צמח צדיק והרי ג"כ שני צדי"ק ועיין עוד מזה בערוך ערך חמש:

שר חמשים. פסוק הוא ישעיה סי' ג':

כ"ד ספרים. חמשה חומשי תורה ה' מגילות תהלים משלי איוב דניאל עזרא דברי הימים יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיה ירמיה יחזקאל וספר יונה דחשיב ליה בפני עצמו הרי כ"ד וי"א מתרי עשר לבד מיונה הרי ל"ה וששה סדרים ותשעה פרקים דתורת כהנים הרי חמשים והא דחשיב יונה לספר בפני עצמו נוכל לומר מפני שכולו נאמר על האומות ואין בו זכר לישראל ואין בכל הנביאים כמוהו כמו שכתב הרד"ק בראש ספר יונה ואע"פ שנבואת נחום האלקושי היתה ג"כ על א"ה מכל מקום היתה על מלך אשור כמו שהוכיח שם הרד"ק והוא הצר לישראל מאד והגלה אותם מארצם והקב"ה נקם את נקמתם ע"י נבוכדנצר ונבואה זו נאמרה על נקמה זו מה שאין כן נבואת יונה וכ"ז כתבתי לפי גירסת הספר שגרס ט' פרקים דתורת כהנים אבל מאד אפלא שאם ר"ל הפרשיות כפי אשר הם סדורים בתורת כהנים הלא יש ויש בו פרשיות הרבה מאד וגם א"א לומר שר"ל הפרקים כמו שהם סדורים שמה שהמה יותר ויותר מהם והנה אמת נכון שר"ל הפרשיות כפי אשר המה סדורים בתורה ויקרא צו שמיני כו' והמה י' עד סוף ספר ויקרא וספר תורת כהנים נתחבר על כל אותו הספר כמו שכתוב בערוך ערך ספר וא"כ הטוב לומר שצריך להגיה פה ועשרה פרקים דת"כ והנה מה שאמור חוץ מן יונה ר"ל שאינו מן המנין כלל ליחשב במספר הנביאים מטעם שכתבתי בשם הרד"ק ואע"פ שנכתב ונקשר במספר תרי עשר היינו מטעם שאמרו חז"ל דאל"כ יאבד זכרו איידי דזוטר ולכן אמר שהוא בפני עצמו כלומר ענין נבואה נפרדת מן שאר י"א ולכן במספרם לא יתחשב וזה נתיישב על הדעת יותר משנאמר שנחשב לספר בפני עצמו מפני שנאמר על א"ה וזה לא יעלה על לב משכיל לחשוב נחמיה לספר בפני עצמו מפני שנאמר על א"ה כמו שמבואר מתוכו וגם לא מצינו אחד מהמחברים שמנאו בפני עצמו ולב המהסס יחקור וימצא כי כן הוא אכן בתנחומא גרסינן ג"כ ט' פרקים דת"כ:

בתי מדרשות. דריש פלגשים בלשון נוטריקון פלג שם ע"ש שבבתי מדרשות חולקין ופליגין אלו אוסרין ואלו מתירין כאויבים בשער:

כנגד פתחיה. כך פתחים היו לירושלים ובתי דינין ובתי מדרשות היו קבועין בשער העיר כמו שמצינו אצל מרדכי וזולתו בכל מקום ואע"פ שבסוף יחזקאל כתיב שי"ב שערים היו לירושלים זהו לעתיד כשיבנה מקדש במהרה בימינו אמן:

החיצונה. מה שלמדו היחידים חוץ לאלו בתי מדרשות:

שמונה עשר וגו'. פסוק כתיב באברהם כשרדף אחר המלכים ודרשו על אליעזר לבד שכן עולה גימטריא שלו:

הכירו. אברהם להקב"ה כמנין עקב וכל ימיו היו קע"ה:

[ה"ג שלא נימול ולא הוליד]:

חסר ה'. ממספר רמ"ח אברים שבאדם:

למנין כו'. כשנשלם מנין אותיותיו:

[ה"ג עטרת בעלה זו שרה:

ה"ג והוסיף לו משה יו"ד י"ה יושיעך מעצת המרגלים]:

יצחק יו"ד מול כו'. ושם יצחק קדריש:

[לתשעים שנה לשרה גרסינן:

ה"ג ק' מאה שנים היו לאברהם כו']:

על שמו. כלומר ע"ש עצמו ומאורעותיו ולא כיצחק הנקרא על שם מאורעותיו של אברהם:

הוא העשירי. ולפיכך היה פרוש לעבודת הש"י ע"ש וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך:

ויתן לך. יש בו מאה אותיות מן מטל כו' וישתחו הראשון חשוב כקריאתו וישתחו:

[נשתיירו ב' גרסינן]:

עולים. כלומר דכתיב עולים לשון רבים תרתי משמע:

עד אשר לרעך. ולא עד בכלל וז' אותיות של אשר לרעך כתבו הקדמונים ז"ל שרומזים לשבע מצות בני נח והמקובלים כתבו שרומזים לשבע ספירות מחסד עד עטרת ועיין במערכת השמות ולעיל בפ' נשא פי"ג איתא נגד ז' ימי בראשית:

ויותר. כלומר ולא יותר:

וענוה. נראה שטעות סופר הוא בכאן:

גרורין. כלומר חוטין הנגררין:

שנים למעלה כו'. שכן הוא סדר הקשרים ב' למעלה אצל הכנף ומעט גדיל ביניהם ואח"כ לצד מטה היו עושין שלשה קשרים:

ושתי שנים. והם נגד שמים וארץ עצמם שהרי בכל מקום אמרו חז"ל שמן השמים ועד הארץ מהלך ת"ק או י"ל שחז"ל לא חשו למחשב הני תרתי שנין יתירין:

הוקם. פסוק בשמואל ב' כ"ג:

עולה של תורה. דריש הקרי על העי"ן בקמ"ץ ל' עולה:

עולה של קצרה. בתנחומא ובפ"ק דעבודת כוכבים ובפ"ג דמסכת מועד קטן איתא עולה של תשובה ולפיכך צ"ל ר"ל תשובה על קיצור המעשים או קצרה פירושו תשובה ועינוי נפש כד"א קצירי ומריעי:

בגימ' נפש. בא"ת ב"ש:

רע"א. כך ימים הוא שיעור הריון של אשה ועי' בב"ר פרשה כ':

כל מי באר. כלומר כל לשון באר של מים הכתובים בתורה הם מ' ודוקא מלת באר לאפוקי בארות בארות חמר וכן מבארות בני יעקן וגם אינם של מים וכן בארות בארות גבי יצחק לא קחשיב ודוק ותשכח ובאר שבע נקרא כן ע"ש המים ושפיר קא חשיב להו והטוב להגיה כנגד מ' באר. וכן מצאתי שוב באות אמת והנאני. ועיין עוד במדרש חזית בפסוק מעין גנים:

מן התורה למנין כו'. כלומר צריך שיפרוש מן התורה אחת מארבעים ושלש וחומש מנין למנין חל"ה בגימטריא מ"ג וה"ה במילואו ה"ה רמז על החומש:

[ופתחו חכמים אחת גרסינן]:

משום לא יוסיף. כדאיתא בסנהדרין ובמסכת מכות:

רבו זכיות כו'. בתנחומא גרס סנהדרין עשרים ושלשה כדי שירבו מליצי זכיות אחד וירבו מלמדי חובות שנים:

מוטב כו'. ופירושו אע"פ שאין מעין על פי אחד לחובה מכל מקום מאחר דכתיב ושפטו העדה והצילו העדה שני פעמים עדה הרי כ' ואין מטין על פי אחד לחובה הרי עוד שנים ואין בית דין שקול הרי עוד אחד אף ע"פ שאותו האחד נוטה לדעת העדה האחת ויהיו המזכים י"א מאחר שהשנים מסכימים לדעת העדה המחייבת מוטב שידחו השנים את האחד ועיין זה בפ"ק דסנהדרין:

טבאל. פסוק הוא בישעיה סימן ז' ירצה לומר רמלא באלב"ם. ורמלא הוא רמליהו:

ששך. דכתיב איך נלכדה ששך ירמיה נ"א ופירש"י ורד"ק וז"ל ופירושו ששך בא"ת ב"ש בבל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף