מתנות כהונה על במדבר רבה/יב/ד

מתנות כהונה על במדבר רבה יב ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כילה. אהל של יריעות מכובדים:

ופתכן. וערבן:

שמים. נוטריקון אש ומים כמו שפירש"י ריש פ' בראשית:

הושתת. נשתכלל כד"א כי השתות יהרסון שפירושו השורש והבסיס והעיקר:

מכסף. ל' כיסופא הידוע בדברי רז"ל כלומר מבייש ומלבן פניהם במה שהם אינם מספרים כבוד אל והשמים מספרים:

[ה"ג על כל מעשה בראשית וכה"א]:

הגשמים יורדים. י"ל כמו שכתבו הקדמונים ז"ל כשהחום גובר מכה בכח ביסוד המים שבחלק האויר וממנו מתהוה הברד והגשם השוטף ומטר נתך ארצה:

לארוג. לשון אריגה כלומר להכין ולעשות:

שלחה נערותיה. עי' ריש פ' שמיני:

[ה"ג אלא למי שמשמר יחוסו:

ה"ג למה כן אם ראית גנב]:

למיניהם. ארגמן דרש נוטריקון אורג מין:

מן מיניה. מעצמם היו גדלים ופרים ורבים ועיין בערוך ערך מן החמשית ולעיל ובתנחומא פרשת תרומה יש שכל העצים והארזים שהיו שם היו עושים פירות ונקט כאן של זהב לרבותא:

ממורט. מזוקק מכל סיג:

ה"ג היה נטוח בזהב. פי' מחופה ע"י טיחה וסיכה כמו שעוה כדמפרש לקמן:

[שבעה מיני זהבים הם גרסינן:

ה"ג משמעו כמד"א וזהב]:

טובוי. כו'. טובתו שעומ' לו בביתו שראוי ומוכן להוצא' בבית וכן בלוייתו כשנתלוה בדרך שבכל מקום שהולך שם מתקבל ברצון וכו' וכן פירש"י בב"ר פי"ו:

לאור. לכור שמזקקין בו הזהב וה"ג במדרש חזית. אלא ככר אחת לעשות ממנו המנורה:

[אלא על ככר אחד גרסינן]:

והתניא. פי' מי חסר כולי האי בכל פעם ופעם ככר אחד והכי איתא בהדיא בפ' הקומץ רבה דף כ"ט:

במנורת ב"ה. ה"ג ג"כ בפרק הקומץ רבה ובירושלמי דיומא פ' טרף בקלפי מצאתי הגירסא בסגנון אחר ואולי טעות סופר הוא:

גורדייני. בפ' הקומץ גרס גרדייקי ופירש"י שם מטבע:

מן קדמוי כו'. בראשונה היה חסר הרבה בכל פעם ופעם:

ככר אחד מכאן ואילך לא היה חסר אלא מעט בכל פעם.

[מכאן ולהלן גרסי']:

כחוט. דריש שחוט לשון חוטין כמשמעו:

ה"ג והיה נמשך כשעוה. ודריש נמי שחוט לשון משיכה כד"א חץ שחוט וכן פי' הרד"ק בספר השרשים:

הדה. זאת האומה:

לית לה מיניה גרסינן. פי' אין לה ממנו ולא כלום:

ה"ג סגור שהיה סוגר. פי' שאין אחד מן הזהבים יכול להראות טוב ממנו כמד"א והמסגר שהיו סוגרין בדבריהם פה כל שומעיהם:

מכסיף. מבייש ולשון כיסופא ידוע:

פותה. הרד"ק והערוך ערך פתא פי' כמין כוס קטן קבוע' תחת הציר כדי שתסוב בו הדלת בקלות ובמהירות:

[ה"ג בירושלמי ולקמן במדרש חזית זהב מופז:

ר' פטריקי אחוי כו' גרסינן]:

מאופז. ממקום אופז והאל"ף נבלעת שאין הברתה נכרת כל כך:

כל אותן הפירות. שאף צורות של אילנות שצייר שלמה בב"ה היו עושין פירות ולכן אמר כל אותו פירות אך שקיצר כאן שלא בא לפרש רק מהו זהב פרוים ובמדרש חזית ובתנחומא פרשת תרומה הביאו משלם:

לפי שארגמן כו'. ולכן לא כתב רק מרכבו ארגמן:

ומה איסור כו'. לשון קושיא היא לומר שאין מכאן להביא ראייה דנקטי משום חשיבות דקנקט חזיר ועכבר וה"ה לשאר:

וחסודה. נושאת חן כד"א כלה נאה וחסודה חסדאי את וחסדאין מילך וכל זה הוא במדרש חזית:

פרוים. אהל וכילה ועיין בערוך:

[ה"ג ועשה כן התורה]:

שהיו עומדין כו'. עיין מזה במדרש חזית בפסוק תורי זהב ושם תמצאנו מבואר:

אסטווה. עיין בערוך ערך אצטווה שהוא כעין טריסין ושלחנות שלפני החניות:

[ר' תנחומא גרסינן:

ה"ג זכות הצדיקים שעוסקין בה]:

ה"ג ונועדתי לך שם וגו' וכולה. ור"ל כדאיתא במדרש חזית ועיין שם ולקמן:

סימנים. סימני נערות:

פאפליון. פי' הערוך אהל:

[ה"ג לדבר עמהם אהיה מדבר עמהם מן המשכן]:

וכתיב וסכות גרסינן. ופי' הרי שהפרכת היה רוכב על הארון לכסותו:

מה שאחורי הכפורת כו'. דייק מדכתיב ודברתי אתך מעל הכפורת הרי שהדיבור לא היה כ"א מעל הכפרת וכתיב ונועדתי לך שם הרי שהיעידה היתה בכל האהל ואפי' במה שאחורי הכפורת:

ה"ג כך היית שואלני. כמו שאתה שואלני עכשיו כשנראה לו בסנה ולכן אינו צריך להשיבך מ"מ להוציאך חלק בלא טעם א"א:

פומבון. פומבי פי' פרסום גדול:

ולא היו אלא קדושים. כלומר לא ניכר בהם גשמות אדם רק נקיות וקדושה אלהית:

לא עשה. כביבול לא נשאר במחשבה זו אלא כו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף