מתנות כהונה על במדבר רבה/ג
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פיסקא: א ב ג ד ו ז ח יא יב יג
א [עריכה]
עד לעולם הבא. דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא וכן מסיים בשוחר טוב שנא' והיה עקב וגו':
ניקלווסין. פי' הערוך מין פרי.
סולין. קוצים מלשון סילון ממאיר:
נובלות. פירות כמושין מלשון נבל תבול:
שולטין בו. עוקצים אותו:
להילול. להלל בו בחג הסוכות:
ה"ג בב"ר פרשה מ"א ובויקרא רבה פרשה כ"ב סיבים לחבלים. ופי' סיב הגדל סביב האילן העור העליון עושין ממנו חבלים:
שפעת קורות. פירש הערוך קורות גדולות:
לקרות. לעשות מהם תקרה לבית:
[ה"ג בעלי משנה מהם בעלי אגדה כו' עד צדקות וכל הענין]:
תאוה. שמתאוה התמרה להיות מורכב מארז אחר וכדמפרש לקמן ועיין בערוך ערך נסן:
[ה"ג מעשה בתמרה א' שהיתה עומדת] בחמתן. וחמתן שם מקום:
דקלי. אומן בקי בהרכבת דקלים:
תמרה היא כו'. לעיל פרשת לך לך גרסינן תמרה זו רואה ושם בפירש"י הביא גי' זו בשם שוחר טוב ובשוחר טוב שלפנינו גרס תמרה זו:
צפויין. שממתינים וצופים ומביטין:
[עושה פחות משלשה גרסינן]:
אנבונין. פירות כד"א ואנביה שגיא:
אעלה בתמר. ודרשוהו חז"ל על חנניה מישאל ועזריה כמו שפירש"י שם:
ה"ג חריות לסוכה. כלומר לסכך בו וכן אמר לעיל חריות לסיכוך:
סוריהון. הקוצים שבהם כד"א כקול הסירים. ור"ל הגרועים עמי הארץ ובשוחר טוב גרסינן בורים שבהם שנאמר כפלח הרמון רקתך:
[ה"ג אין עושין ממנה כלים כך הצדיקים ת"ל כארז]:
חילופין. דוגמתן ותמורתן וכן הוא לקמן בקהל' ובירושלמי:
שתולים. ר"ל קטנים ונערים כנטיעה זו:
[ה"ג הם בבית ה' אלו התינוקות:
ב [עריכה]
ה"ג רחב הזונה קרבה]:
מאן הוא בעי כו'. מי שרוצה לקרב ולבחור בו מקרבו אע"פ שאינו ראוי לקרבו:
מאן דהוא כו'. מי שהוא רואהו שמעשיו טובים:
[ה"ג התאנף ה' וכתיב ואתה הקרב את אהרן אחיך]:
לבית. לבית המקדש:
ג [עריכה]
אמרכלין. גזבר עליון נוטריקון מר על כל כ"פ הערוך בשם תוס' דשקלים וכן הוא בויקרא רבה פרשה ה' ועיין עוד שם פי' אחר:
לקחתי לי הלוים וגו' גרסינן ונאמר כי נתונים נתונים המה לי לשם הם מסורים לכהנים:
ד [עריכה]
[ה"ג כמה דתימא קדש לי וגו']:
ו [עריכה]
אלא הפריתי. כלומר לא נשארו כך אלא וכו' ואולי אלא הוא ט"ס:
שאלה וכו'. בפרשת ויצא ובויקרא רבה פ"ח פירשתיו:
זוכין. זכאין לפני הקב"ה ודריש בכושרות נוטריקון בכי שירות:
כמותן. דוגמתן כאלו הם אחד:
ומי כעמך ישראל גרסינן:
בשבעים נפש ואומות העולם הם ע'. הרי שישראל לא היו כי אם איש איש נגד אומה שלמה ואין לך יחידים גדול מזה:
על שהרחיקו עצמן. דרש בכושרות לשון כשר וטוב:
[ה"ג גל נעול אלו נשי וכו']:
פנויות. אלמנות וגרושות:
[ה"ג אלו ישראל ומשה והנה כו']:
בכושרות. דרש נוטריקון מי שבכה לשעבר היה משורר עכשיו:
וישר אל מלאך. דרש וישר לשון שירה בכתיבתו וכתיב בכה ויתחנן הרי בכה ושירות. או דרש בכושרת בכו ושרות לשון שררה ממש כמו וישר:
מפני שצפה כו'. דרש בכושרות למשכן ע"ש שנטהרו ונתכפרו בו ודרשו מלשון קורות כד"א כשורא בדברי רז"ל פירוש קורה על שם שאמר הכתוב קורות בתינו ארזים שדרשו חז"ל על המשכן וכמו שפירש"י שם:
ז [עריכה]
אבא סמוקיד. כך שמו:
ואמרתי לו כו'. כדדרש לעיל דכל דבר שהיה בכלל וכו':
ח [עריכה]
[ה"ג מן הזכרים אמר דוד כו']:
נשא נשואן. נשא משאן:
שמספגין וכו' כלומר רודין אותו מן העץ ע"י ספוג שנבלע השרף בתוכו:
ה"ג חביב הוא לעולם לפני הקב"ה:
בן קיימא. ראוי להתקיים שיצא מכלל נפל:
יא [עריכה]
נתכלה. ל' כליון:
לא היה משותף. שלא היה נושא במשאן אבל אלעזר הוא בעצמו נשא ד' דברים כדלקמן סוף פ"ד:
יב [עריכה]
לכך נקרא גרשון. נוטריקון יגור שן וכדמפרש ואזיל:
ואם בחקותי תמאסו וגו' ונתתי את שמיכם כברזל:
[ה"ג וג' של דרום שהיו לבעלי וכו']:
יג [עריכה]
ומבקרים אחריה. מפני השלום לחבבה על בעלה כמו שדרשו חז"ל שם:
למה נקוד. עיין בב"ר פ' פ"ד גרס למה נקוד על את וכן הביאו כל המפרשים וכן במסכת סופרים פ' שני ועיין כל אחד ואחד בפרשה שלו:
ה"ג עשיתם גלוים. פי' מצות הנגלות:
[ה"ג נקודותיהן מעליהם על פי ה']:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |