מתנות כהונה על אסתר רבה/ד/יב
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מנהג שבעולם גרסי':
לא מה דהיא בעיא כו'. בניחותא הלא לא מה שהיא רוצה היא עושה ואם כן הספרים למה:
בנוהג שבעולם. מלתא באפי נפשיה היא:
ה"ג והיא מדברת בלשון מדי פרסי נושא מדיית והיא מדברת בלשון פרסי אבל הקב"ה דבר עם ישראל בלשון שלמדו הה"ד כו' ועי' בילקוט בפ' אנכי:
לשון יחנך. והוא אני בלשון מצרי ולמדהו ישראל בהיותם במצרים ובילקוט [רמז רפ"ו] גרס אנוך וכן משמע בפיוט [יום ב'] דשבועות:
שישתמש בהן העולם גרסי' וכן הוא בירושלמי בפ"ק דמגילה:
פרסי. בירושלמי גרס סורסית:
לאלייה. ליילל ולקונן כדאמרינן פרק ב' דערכין אלייה בעלמא הוא דנפלה בפיהם:
לקרב. במלחמה לצעוק להפחיד שכנגדם:
אף אשורית לכתב. שהיא הנאה שבכל הכתובים:
ה"ג בירושלמי ואין לה דבור בחרו להם כתב אשורית ולשון עברית ושוב גרסי' בורגני אחד אמר בררו להן לשון רומי מלשון יוני ופירושו מתוך לשון יוני וה"ג בירושלמי:
גנאי הוא לה. לאדום מלכות רומי:
שאינה שלה. בלשון שאינה שלה:
אף על פי כן. אע"פ שגנאי הוא לה אינה חותמת אלא בלשונה מעיזה פנים ועומדת על מדתה וזהו וטפרה די נחש:
וטפרה גרסי'. וכן בסוף הפרשה ופסוק הוא בדניאל סי' ז':
השסועה. כמו שאמרו חז"ל למה נשנו הבהמות מפני השסועה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |