משתמש:נועם/טיוטה/אבל לא ממי הגשמים וממי הקילון
אבל לא ממי הגשמים וממי הקילון.
בשלמא מי קילון איכא טירחא יתירא אלא מי גשמים מאי טירחא איכא אמר ר' אילעא א"ר יוחנן גזירה מי גשמים אטו מי קילון
רב אשי אמר מי גשמים גופייהו לידי מי קילון אתו
וקמיפלגי בדר' זירא דאמר ר' זירא אמר רבה בר ירמיה אמר שמואל נהרות המושכין מים מן האגמים מותר להשקות מהן בחולו של מועד מר אית ליה דרבי זירא ומר לית ליה דרבי זירא.
גופא אמר ר' זירא
אמר רבה בר ירמיה אמר שמואל נהרות המושכין מים מן האגמים מותר
להשקות מהן בחולו של מועד
איתיביה רבי ירמיה לרבי זירא אבל לא ממי גשמים ולא ממי קילון
אמר ליה ירמיה ברי הני אגמים דבבל כמיא דלא פסקי דמו.
תנו רבנן הפסיקות והבריכות שנתמלאו מים מעיו"ט אסור להשקות מהן בחולו של מועד ואם היתה אמת המים עוברת ביניהן מותר
אמר רב פפא והוא שרובה של אותה שדה שותה מאותה אמת המים
רב אשי אמר אע"פ שאין רובה של אותה שדה שותה כיון דקא משכא ואתיא מימר אמר אי לא שתיא לחד יומא תשתי לתרי ותלתא יומי.
ת"ר בריכה שנוטפת מים
משדה בית השלחין זו מותר להשקות ממנה שדה בית השלחין אחרת
והא עבידא דפסקא
אמר ר' ירמיה ועדיין היא מטפטפת
אמר אביי והוא שלא פסק מעיין ראשון.
תניא ר' שמעון בן מנסיא אומר שתי ערוגות זו למעלה מזו לא ידלה מן התחתונה וישקה את העליונה יותר על כן אמר רבי אלעזר בר שמעון אפילו ערוגה אחת חציה נמוך וחציה גבוה לא ידלה ממקום נמוך וישקה למקום גבוה.
תנו רבנן מדלין לירקות כדי לאוכלן ואם בשביל לייפותן
אסור
רבינא ורבה תוספאה הוו קא אזלי באורחא חזו לההוא גברא דהוה דלי דוולא בחולא דמועדא
אמר ליה רבה תוספאה לרבינא ליתי מר לשמתיה
א"ל והתניא מדלין לירקות כדי לאוכלן
א"ל מי סברת מאי מדלין מדלין מיא מאי מדלין שלופי
כדתנן המידל בגפנים כשם שהוא מידל בשלו כך הוא מידל בשל עניים דברי ר' יהודה רבי מאיר אומר בשלו רשאי ואינו רשאי בשל עניים
אמר ליה והתניא מדלין מים לירקות כדי לאוכלן אמר ליה אי תניא תניא.