משנה ברורה/משנת סופרים/א
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו
|
אות אל"ף (א) תהיה נקודה העליונה כעין יו"ד (ב) ועוקץ קטן עליה ויהיה (ג) פניה עם העוקץ הפוך קצת כלפי מעלה ויהיה ירך היו"ד דבוק אל גג הגוף (ד) באמצע הגג ויהיה סוף הגג של צד ימין (ה) לכתחלה עקום למעלה מאחוריו קצת והנקודה שלמטה תהיה רחוקה מן ראש של הגוף (ו) כשיעור עובי קולמוס וחצי.
עובי קולמוס נק' רוחב הקו היוצא מן הקולמוס כשהוא כותב.
ולנקודה התחתונה יהיה (ז) לכתחילה עוקץ קטן למטה לצד ימין מפני שתמונתה כמו יו"ד שתלוי בתג שלה בגוף האל"ף (ח) ויהיה עוקץ שמאל של נקודה עליונה היינו התג שעל גבי היו"ד מכוון כנגד עוקץ ימין של נקודה תחתונה עכ"ל ב"י ומשמע מריהטא דלישניה דא"צ עוקץ שמאל ליו"ד העליון שעל האל"ף אך מפמ"ג בסימן ל"ב בא"א באות כ"ט משמע דלכתחלה צריך להיות גם עוקץ שמאל כמו לשאר יו"ד.
אם נגעו יוד"י האל"ף העליון או התחתון בגג האל"ף יותר ממקום דיבוקו דהיינו שאין ניכר הראש אלא קו משוך בשוה וכן יוד"י השי"ן והעי"ן והפ"א והצד"י או ראש השמאלי שבעיי"ן וצד"י שצריך להיות כעין זיי"ן [מס' כתיבה תמה ופשוט].
אם נגעו בגוף האות יותר ממקום דיבוקם פסול רק אם לא כתב עדיין יותר בתו"מ מותר להעבות ולהרחיב הראשים כדי שיהיה ניכר הראש [פמ"ג בסי' ל"ב במ"ז סק"כ] ואופן התקנה ע"י גרירה עיין בשו"ע סימן ל"ב סוף סי"ח.
אם לא היה הנקודה העליונה או שלמטה דבור אל הגג פסול ועיין לעיל בסימן ל"ב סכ"ה:
· הבא >