משנה ברורה/אורח חיים/שסז
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
אם אשה יכולה לערב
א (א) אשתו של אדם וכו'. מפני (א) שאשתו כגופו והקילו אפילו כשמיחה בה (א) משום שחששו חז"ל שמא יתכוין להקניט את הדרים לאסור עליהם:
(ב) מערבת לו. משלו:
(ג) כשאוסר עליהם. החצר אם לא יערב עמהם:
(ד) ברגיל שאוסר וכו'. כדלקמן בסי' שפ"ו ס"ט ע"ש:
(ה) רגיל לערב וכו' שלא לדעתו. היינו אפילו (ג) כשמיחה בה והטעם משום דרכי שלום כיון שעד עתה היה דרכו ליתן חלק בעירוב לכן חל העירוב בכל גווני ומותר אח"כ לטלטל כלים ששבתו בביתו למבוי זה:
(ו) אבל אינה יכולה וכו'. היינו אפילו לבני חצר שאוסר עליהם ורגיל לערב עמהם:
(ז) לזכות משלו וכו'. וממזונותי' יכולה (ד) לזכות שהיא שלה:
(ח) שלא בידיעתו. פי' (ה) שאין הבעל יודע מזה:
(ט) יכולים בני הבית וכו' שלא בידיעתו. ואם ידעו ממנו שאינו רוצה אע"פ שלא מיחה בם בפירוש (ו) אין יכולים לערב:
(י) לחצר אחד. דזכות היא לו ובודאי לא יקפיד עליהם אבל אם הוא פתוח לשתי חצרות אין יכולים לערב עליו שלא בידיעתו כי איננו זכות לו ודאי כי שמא לא יחפוץ לערב עם חצר זו אלא עם זו אם לא כדמסיים המחבר:
(יא) רגיל לערב וכו'. דמסתמא (ז) גם עתה דעתו לזה:
(יב) שלא מדעת אחד מבני הבית וכו'. ר"ל שלא בידיעת אחד מבני בית דאי היה בידיעתם היה (ח) מותר כ"ז שלא שמעו מבעה"ב שאינו רוצה בעירוב ועיין בביאור הלכה שהבאנו בשם כמה אחרונים שפוסקין דבני החצר יכולין ליקח פתו שלא בידיעתו [כ"ז שאין יודעין שהוא מוחה בדבר] ואפילו שלא בידיעת ב"ב:
(יג) אבל אם אומר שאינו רוצה וכו'. אפילו אם אין הבית פתוח (ט) אלא לחצר אחד שאוסר עליהם ע"י מניעתו את העירוב:
(יד) לערב עמהם לא. ואפילו (י) אם אמר כן לאחר שעירבה נתבטל עירובה למפרע:
(טו) בני חצר וכו'. וה"ה (יא) אשתו ומיירי שע"י מניעתו את העירוב (יב) אוסר עליהם:
(טז) אבל היו כופין אותו בב"ד. ר"ל אע"פ שהן בעצמן אין יכולין לעשות דינא לנפשייהו ב"ד היו כופין אותו שיערב עמהן כדי שלא יאסור עליהן. ודין זה דב"ד כופין הוא (יג) לכו"ע אף לדעה ראשונה:
(יז) יורדין לנכסיו. ועושין שיתוף:
(יח) וחזר מעירובו. היינו שאמר (יד) חוזרני בי מן העירוב ואיני רוצה לערב ולהשתתף עוד עמכם:
(יט) צריך לחזור ולזכות. דבטל עירובו ושיתופו הקודם אף שעדיין הפת מונח במקומו וע"כ אם ירצה להיות עוד שותף עמהם צריך להשתתף מחדש ועיין ביאור הלכה:
(כ) הוי עירוב בע"כ. ר"ל שאינו יכול לחזור ולבטל עירובו וכדלעיל דהיכא (טו) שהוא רגיל לערב עמהם באים בני החצר ונוטלין ממנו בע"כ וכ"ש הכא שהפת כבר מונח בידם ואף לדעה הראשונה דס"ל דבלא דעת אשתו אין בני החצר יכולין ליקח ממנו בע"כ (טז) הכא קילא מפני שהפת כבר מונח תחת ידם:
< הקודם · הבא >