משנה ברורה/אורח חיים/רפו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה ברורהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רפו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה (צורת הדף)
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


סימן רפו
דיני תפילת מוסף בשבת


(א) אחר תפלת השחר. כמו קרבן מוסף שזמנו לכתחלה אחר התמיד:

(ב) מעד סוף וכו'. דעיקר (א) זמן הקרבת המוסף היה לכתחלה עד סוף שבע:

(ג) אין לה תשלומין. כיון (ב) שנזכר בה קרבן מוסף וקרבן מוסף אין לה תשלומין משא"כ שארי תפלות שלא נזכר בהם קרבן כלל יש להן תשלומין כמ"ש סימן ק"ח:

(ד) ויש בה נשיאת כפים. היינו דנושאין כפים במוסף כמו בשחרית וכנ"ל בסימן קכ"ט וע"ש בסימן קכ"ח סמ"ד בהג"ה דבכל מדינותינו אין נוהגין לישא כפים בשבת כלל:

(ה) יצא. דקרבן מוסף זמנו מתחלת היום עד הערב (ג) אלא דאסור להקדים שום קרבן לכתחלה לקרבן תמיד של שחר ובדיעבד יצא:

(ו) כל יחיד וכו'. דלא תימא דהואיל דהוא במקום הקרבת הקרבן לא הוטלה המצוה רק על הצבור שבעיר ולא על היחיד קמ"ל דלא אמרינן הכי:

(ז) אכילת פירות. ואע"ג דלאחר תפלת שחרית (ד) כבר נתחייב בקידוש ואסור לאכול ולשתות מקודם ואין קידוש אלא במקום סעודה י"ל דדי כשישתה כוס יין אחר הקידוש דגם זהו מקרי סעודה כנ"ל סי' רע"ג ואח"כ יאכל הפירות או כשאין לו יין כ"כ (ה) יש לסמוך על הפוסקים דס"ל דדי כשישתה כל הכוס יין של קידוש שמחזיק רביעית דזהו מקרי ג"כ קידוש במקום סעודה:

(ח) פת מועט. דהיינו (ו) כביצה דכ"ז הוא בכלל אכילת עראי (ז) וכ"ש אם אוכל מיני תרגימא מחמשת המינים דשרי:

(ט) כדי לסעוד הלב. דהיינו שאוכל פירות הרבה (ח) דאכילת פירות לא מקרי קבע (ט) ונראה דאם חלש לבו יכול גם פת לאכול עד שתתיישב דעתו אף שהוא יותר מכביצה. כתב בא"ר והובא בשע"ת דאם חלש לבו ואין לו יין ולא שאר דבר לקדש עליו רשאי לאכול פירות וה"ה מיני תרגימא מה' מינים קודם מוסף אף בלי קידוש אבל בלא"ה אין להקל:

(י) של מנחה תחלה. שהוא תדיר:

(יא) יצא. דהא דתדיר קודם הוא רק למצוה ולכתחלה ולא לעיכובא בדיעבד:

(יב) כגון שרוצה לאכול. לפי מה דמסיק הרמ"א לעיל בסימן רל"ב ס"ב בהג"ה אין לאסור לאכול קודם מנחה כשהגיע זמן מנחה גדולה אלא בסעודה גדולה וסעודת שבת לא מקרי סעודה גדולה [כ"א סעודת נשואין או ברית מילה] ולא חיישינן שמא יפשע ובפרט האידנא דסומכין על קריאה לבהכ"נ למנחה א"צ להתפלל עתה מנחה:

(יג) אם הגיע וכו'. ואם הוא סמוך לערב ואין לו שהות להתפלל שתיהן יתפלל מוסף דמנחה יש לה תשלומין בערבית משא"כ במוסף ובספר דגול מרבבה חולק עליו מהירושלמי שמפורש להיפוך וכן הקשה עליו בספר בית מאיר ובחידושי הגרע"א מיישבו בדוחק:

(יד) שלא יטעו. פי' בשאר ימים להתפלל מנחה קודם מוסף אפילו קודם חצות:

(טו) וע"ל סי' קל"ג. ברמ"א דשם נתבאר היטב דין זה:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >


שולי הגליון