משביר בר/פרשת פקודי
|
< הקודם · הבא > |
פרשת פקודי
סוף חגיגה ותיפוק ליה משום ציפוי וכו', שאני שולחן דרחמנא קרי ליה עץ וכו'. פתח במזבח וסיים בשולחן וכו'. יל"ד הך קושיא מאי שייך הכא. ויש לומר משום לפי מה דמשני שאני שולחן וכו', שמע מינה דקא אשולחן קאי, קשיא לפני ה' למה לי. בשלמא אי הוי פירושו מזבח מזבח ממש ואדהבא קריה רחמנא למזבח שולחן, איצטריך לפני ה' לאשמעינן דאמזבח פנימי קאי היינו מזבח הזבה אשר לפני ה', למעוטי מזבח החיצון, משא"כ השתא דקאי אשולחן וקרי' רחמנא לשולחן מזבח קשיא מאי לפני ה', פשיטא דהשולחן היה לפני ה'.
אמנם במילתא דר"י ור"א מתישבת, עפ"י מה שכתב המהרש"א פרק מפנין לפרש הקרא דפרשת יתרו ויבוא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלקים, עפ"י הש"ס שם גדול הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה, מנלן מאברהם וכו', וה"נ פירושו דקרא לאכל לחם לפני האלקים, פירוש עם חותן משה שהוא האורח לפני אלקים, קודם לקבלת פני שכינה.
ואנן בדידן נמי נפרש הכי הקרא דיחזקאל, המזבח פי' השולחן עץ שלש אמות וכו', וקרי ליה' מזבח משום שמכפר על האדם, ואח"כ מפרש לאיזה שולחן מכפר, וקאמר זה השולחן אשר לפני ה' פירוש השולחן שמכניסין בו אורחים לפני ה' קודם לקבלת פני שכינה. והיינו דפירש רש"י שם בהכנסת אורחים.
והתוספות מתרצים לפני ה' בענין אחר, עפ"י מה דאמרינן באגדת חלק, גדולה לגימא וכו' ומשרה שכינה על נביאי הבעל, נמצא מוכח מפאת הכנסת אורחים שכינה שורה, והיינו דכתיב לפני ה', וכה"ג אמרינן במסכת אבות פ"ג שלשה שאכלו על שולחן אחד וכו', כאלו אכלו משולחנו של מקום, שנאמר וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה'.
ואגב אפרש מה שמקשין העולם, דהכא נפקא לן הכנסת אורחים מיניה, ובמסכת אבות דברי תורה, ובברכות דף נ"ה כל המאריך בשולחנו וכו' דלמא אתי עני וכו', וכדי שלא יהיו יושבין בטילין מד"ת שהוא כנגד כולם, צריכין לעסוק בה, ונמצא מפאת עוסקין בתורה מאריכין בשולחן, ואדהכי אתי עניים והיינו השולחן אשר לפני ה', פי' שעוסקין בתורה להאריך השולחן ויוצאין ידי שניהם וכו', ודוק כי קצרתי למאוד.