מראי מקומות/שמואל ב/יא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
· מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
|
פסוק ח[עריכה]
ויאמר דוד לאוריה רד לביתך ורחץ רגליך[עריכה]
ולא הלך. ונחלקו רש"י ותוספות (כתובות ט:) על הא דכל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו, שלדעת רבינו תם הוי גט גמור ולדעת רש"י לא. וביאר ההפלאה שרש"י לא ניחא ליה לומר שהוא גט גמור מכח הקרא דידן, שהרי ציווהו לילך מיד לביתו ואוריה השיב ואני אבוא אל ביתי לאכול ולשתות ולשכב עם אשתי, ואם מגורשת הימנו לגמרי הרי אסורה לו בלי קידושין וחופה וספירת ז' נקיים.
והחתם סופר (ח"ח קובץ תשובות סימן לז) הוכיח מכאן שלדעת רש"י בגט על תנאי אין חימוד, כיון שעומדת ומצפה שוודאי יבוא. אך בעיקר דברי ההפלאה תמה הלא דוד אמר לו רק רד לביתך סתם, ויתכן שאוריה סבר שבדעת דוד להניחו ימים רבים בביתו יהיה פנאי לספרו ז' נקיים, ועל כך השיב שלא יעשה כן לאכול ולשתות ולשכב עם אשתו, אך לא התכוון לעשות כן מיד.