מראי מקומות/ערכין/י/ב

מראי מקומות ערכין י ב

לילה המקודש לחג טעון שירה

בגמ' ראש חודש דאיקרי מועד לימא לא איקדיש בעשיית מלאכה דכתיב השיר יהיה לכם כליל התקדש חג לילה המקודש לחג טעון שירה ושאין מקודש לחג אין טעון שירה. מבואר דטעם אמירת הלל בליל הסדר הוא מדין אמירת הלל במועדות, ומינה ילפינן דאמירת הלל במועדות אינה אלא במועד דאיקדיש בעשיית מלאכה. ותמה בזה הטורי אבן (מגילה יד.) מדברי הגמ' (שם) דמקשה גבי פורים, אי הכי הלל נמי נימא, ומשני לפי שאין אומרים הלל על נס שבחוצה לארץ, ומקשה יציאת מצרים דנס שבחוצה לארץ היכי אמרינן שירה וכו'. ואם כמבואר בסוגיין, חיוב אמירת הלל בליל הסדר אינו מחמת הנס אלא מדיני אמירת הלל במועדות, לכאורה ודאי לא יגרע מה שהוא נס שבחוצה לארץ. עיי"ש מה שיישב בזה.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף