מראי מקומות/עבודה זרה/נב/ב

מראי מקומות עבודה זרה נב ב

דכתיב ובאו בה פריצים וחללוה

מדין כיבוש או מדין ייאוש

בשו"ת בית יצחק (או"ח סימן י וסימן כו) חקר אם דין באו פריצים וחיללוה הוא מדין כיבוש או שהוא מדין ייאוש.

אם רק על ידי מלך

בתשובות הרמב"ם פאר הדור (סימן קלא) כתב שאם זה השלל היה בגזירת מלך הרי קנה הוא הכל ונתבטל כח ההקדש, ואם כלי המקדש שנלקחו בטלה קדושתן כו' אמנם אם נגנבו שלא בגזירת מלך כו' כדין מי שנגנבו כליו או ספריו, עכ"ל. הרי מבואר שלדעת הרמב"ם לא נאמר דין זה אלא כשנעשה על פי מלך. ועיין שיטה מקובצת (ב"מ כד:) שהביא תשובת הרמב"ם הזו ודן בה.

אם אף קדושת המקום מתחללת

בטל תורה (מכות יט.) דקדק ממשמעות דברי הריטב"א והרמב"ן שבבאו בה פריצים אף קדושת המקום נתבטלה. וכ"כ בחתם סופר (יו"ד סימן רלג) שדעת הראב"ד שקדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבוא הוא משום שבאו בה פריצים וחיללוה, ומבואר שאף קדושת המקום נתחללה.

אמנם יעויין בתפארת ישראל (הקדמה לסדר קדשים פ"ה) שביאר שלא נתחלל בהכי קדושת המקום אלא רק קדושת הכלים והאבנים. וע"ע ר"י מיגאש (שבועות טז.).

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף