מראי מקומות/סנהדרין/ק/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
יד רמ"ה
מהרש"ל
באר שבע
רש"ש
גליוני הש"ס

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png ק TriangleArrow-Left.png א

דאמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק וצדיק ג' מאות ועשרה עולמות וכו'[עריכה]

רבי ישעיה פיק בהגהותיו בגליון הש"ס ציין למשנה בסוף עוקצין (פ"ג מי"ב) והניח בצ"ע וציין לספר יש סדר למשנה שיישב מדוע לא הביאה הגמרא את דברי ריב"ל, ועמד על זה גם הנודע ביהודה (מהדו"ת יו"ד סימן קסא).

ובקובץ אוריתא (חלק כ' עמ' רמט) הובאו דברי רבי ראובן מרגליות זצ"ל שתמה על עיקר הבאת דברי ריב"ל במשנה אחרי שלא הוזכר בשום מקום אחר במשנה, והוא מהאמוראים[1] ולא מבעלי המשנה. ועל זה הוסיף שמאמר זה באמת הובא בגמרא בסנהדרין דאמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי, ואילו היה מובא במשנה ודאי לא היה נאמר בשם 'אמורא'. ואפילו שהוא בסדר טהרות, ודאי לא היה נעלם מחכמי מערבא שהרי מקומו מסויים בסיום המשניות ודבר זה ודאי לא היה נשכח מהם. ואם כן לא היה להם להביא מאמר זה בשם אמורא בשעה שהיא משנה במסכת עוקצין. ולכן הוא מסיק כי "ברור לדעתי שמאמרים אלו הם מחכמי תלמודא דידן לסיים בהם את התלמוד".



שולי הגליון


  1. עי' תוספות יום טוב (עוקצין שם) שמביא ממסכת נדה (יח.) מתניתא קאמרי שמעתתא לא קאמרי, וקאמר שמעתתא על מימרא דאמר ריב"ל, ופירש"י ריב"ל אמורא היה.
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף