מראי מקומות/סנהדרין/מב/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף גליוני הש"ס |
מראי מקומות
סנהדרין מב א
אמר אביי הלכך נימרינהו מעומד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשם מהרי"ד מבעלזא מטו (אור לנתיבתי קובץ טז עמ' 74) בביאור דברי אביי, דהנה יש להסתפק אם ברכת החודש גדרה ברכת המצוות על מצות קידוש החודש, או ברכת הנהנין על שבני אדם נהנים ממנה, והנמקא מינה דאם היא ברכת הנהנין היה ראוי שיברכו בכל פעם שנהנים ממנה, ועוד נפק"מ אם צריך לברכה מעומד, שהרי ברכת המצוות דינה מעומד ואילו ברכת הנהנין די בישיבה, יעויין ספר האשכול (סימן כג) שלא ראינו מימינו מי שיברך מעומד. וכיון שאמר רבי ישמעאל אלמלי לא זכו אלא להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בחודש, נמצא שבודאי היא ברכת המצוות דאילו היתה ברכת הנהנין היו צריכים לברך בכל פעם שנהנים, וכיון שהיא ברכת המצוות 'הילכך נימרינהו מעומד' כדין ברכת המצוות. אמנם בשו"ת קול מבשר (ח"ב סימן כו אות ב) הביא חידוש זה בשם הרה"ק מבעלזא וכתב שבודאי איזה תלמיד טועה המציא תא הדברים האלה שאין להם פנים בהלכה עי"ש נימוקיו. ובשם הרב מטשעבין אמרו שעיין בדברי הקול מבשר וכתב שאין בהם בכי לפרוך את תורת המהרי"ד (הגש"פ דובב מישרים עמ' שנח). ובקובץ תל תלפיות (כרך כא ניסן תרפ"ה עמ' רפ) הובא כן בשם השבט סופר, ובמשנת יוסף (דרשות ומאמרים ח"ב מאמר לה) כתב כן בשם 'כמה גדולים'.
וע"ע שו"ת דברי שלום (ח"ג או"ח סימן מה) שהביא דברי הרה"ק מבעלזא באופן אחר המקובל בשמו ועפ"ד סרה קושיית הקול מבשר, ותוכן דבריו שכשם שברכת יוצר אור אומרים מעומד מום שדומה לברכת הנהנין שהעולם נהנים מהמאורות הוא הדין ברכת החודש היה ראוי לאומרה מיושב כיון שהעולם נהנים מאור הלבנה, אך כיון שאמר רבי ישמעאל שיש כאן משום קבלת פני השכינה נמצא שהברכה אינה על ההנאה מאור הלבנה אלא על קבלת פני השכינה והרי זה בגדר מצוה ונכחלל בברכת המצות שדינה להיאמר מעומד דוקא.