מראי מקומות/סנהדרין/ז/ב

מראי מקומות סנהדרין ז ב

אשר תלמדם מיבעי ליה

פעמים רבות מצינו לשון שימה על מסירת דברים. התורה תמימה (שמות כא א אות ז) מקשה על דיוק הלשון 'אשר תלמדם' שהרי בכמה מקומות מצינו לשון שימה על ענין מסירת דברים, כמו 'שם שם לו חק ומשפט' (שמות טו כה), 'וישם לפניהם את כל הדברים האלה' (שם יט ז) 'וישם ה' דבר בפי בלעם' (במדבר כג ה). ויישב שאכן גם במקומות אלו מצאנו דרשות חז"ל וכנראה שאף שם דרשו כן מלשון 'שימה' כבנדון דידן.

כנגד מקל ורצועה

הטעם שלא הזכיר כאן שופר. המשך חכמה (דברים א טז) מבאר שלא הזכיר כאן שופר אף שהוא אחד מכלי הדיינים, כיון שהשופר הוא לצורך נידוי, ובאותה שעה היו כבר מנודים לשמים שהוא חמור יותר. ודקדק על פי זה את לשון הכתוב 'ואצוה את שופטיכם בעת ההיא', כי דוקא באותה עת לא ציוום אלא על מקל ורצועה אך בעלמא צריך שיהיה תחת ידם גם שופר לנדות בו.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף