מראי מקומות/יורה דעה/רפט

מראי מקומות יורה דעה רפט

נוסח ברכת קביעת מזוזה

הטוש"ע בסעיף א, כתבו דמברך לקבוע מזוזה, וכ"כ הרמב"ם בהל' ברכות יא,יב, והרמב"ם בהלכה יג, הוסיף דה"מ בקובע לעצמו אבל קובע לאחרים מברך על קביעת מזוזה, וכ"כ הרמב"ם לחלק גבי מעקה, אמנם בשאילתות בשאילתא קמה, ובה"ג בהל' מזוזה בעמוד ערב, כתבו לחלק בין מעקה למזוזה, דבמזוזה מברך לקבוע מזוזה ובמעקה מברך על המעקה, ע"כ, ומבואר דלא ס"ל כהרמב"ם אלא בכל גוונא מברך לקבוע מזוזה וכסתימת הטוש"ע, וכן הרי"ף בהלכות קטנות טו, כתב סתמא דמברך לקבוע מזוזה, וכ"כ סתמא האשכול בהל' מזוזה ד"ה וכד (עב:), וכ"כ סתמא רב כהן צדק בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' קנז, ומאידך ראיתי מציינים שבירושלמי בברכות ט,ג, איתא שמברך על קביעת מזוזה, ובפרדס לרש"י בהל' ברכות מא:, הקשה על בה"ג הנ"ל מהירושלמי, ע"כ מהמציין, וכן הב"ח העיר מהירושלמי, אמנם ציינו בהערות על הטור שיש בירושלמי חילופי גירסאות בזה, ולענין דינא נראה דנקטינן כסתימת הטוש"ע לברך לקבוע בכל גוונא.

אין לברך ברכת המזוזה בשעת הכתיבה

כ"כ הטוש"ע בסעיף א, וכן הביא הב"י מהרמב"ם, ויש להוסיף דכ"כ האשכול בהל' מזוזה ד"ה ובשעת (עג:).

תחילת שליש העליון

הטור והב"י בסעיף ב, הביאו מחלוקת אם צריך להניחה דוקא בתחילת השליש העליון מלמטה או דאפשר אף למעלה הימנו, ע"כ, ויש להוסיף דרבינו יהונתן בהל' מזוזה טז ד"ה בשליש, כתב דצריך בתחילת השליש העליון דוקא, כדברי הרמב"ם, ומאידך היראים בסי' ת אות יט, כתב דה"ה דיכול לכתחילה להניחה למעלה מזה, וכן מבואר מדברי סמ"ק במצוה קנא אות מח, והב"י שם הביא עוד מחלוקת לגבי אם הניחה מתחת השליש העליון אם פסולה בדיעבד או לא, ודייק מהרמב"ם דס"ל דפסולה, וכמו שדייק הב"י מדברי הרמב"ם כן יש לדייק מדברי רבינו יהונתן הנ"ל, דס"ל דפסולה.

פתח גבוה מאוד האם יניח המזוזה בשליש העליון

הב"י בסעיף ב בד"ה כתבו התוספות, הביא דהירושלמי כתב דיניחנה בגובה כתיפיו ונחלקו הראשונים אי הבבלי חולק ע"ז או לא, ויש להעיר דהאשכול בהל' מזוזה ד"ה ואמר (עג.), הביא את דברי הירושלמי, ונראה דס"ל דהכי הלכתא.

פתח שחלקוהו לב' פתחים

הב"י בבד"ה בסעיף ג, הביא מרבינו ירוחם גבי פתח של בית שחלק את הבית עם הפתח ע"י מחיצה, דאזלי' בתר היכר ציר ושם מניח המזוזה, ע"כ, ומיהו מדברי הטור בסו"ס רפו, מוכח דבכה"ג כיון דהוי פתח לב' מקומות, א"כ ודאי דחשיב כב' פתחים וחייב בב' מזוזות.

מהו היכר ציר

הטוש"ע והב"י בסעיף ג, הביאו דהיינו החור שבו תוחבים הציר שבו סובבת הדלת, ויש להעיר דהאשכול בהל' מזוזה ד"ה ובפסקא (עו.), הביא פירוש זה בשם גאון, ושם כתב דהוא במקום שתוחבים את הציר העליון, וכ"כ רב עמרם בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' קנז, והאשכול בד"ה וכד (עב:), הביא כן אף מהרב יצחק אבן גאית, שהוא המקום שתוחבים הציר, והוסיף האשכול דיש מפרשים דהיינו רצועה שחוגרין בה את הדלת, ע"כ, דהיינו שבה קושרים לנעול את הדלת.

פתח שבין ב' בתים וליכא היכר ציר

כתבו הטוש"ע בסעיף ג, דבפתח שבין ב' בתים דלא ידעי' הי מינייהו עיקר הדירה, אזלי' בתר היכר ציר, ע"כ, ומ"מ יש לדון דהא לשיטת הרא"ש בסי' רפו,טו, יש חיוב מזוזה אף כשאין דלתות, וא"כ ליכא היכר ציר, וא"כ בכה"ג היכן יניח המזוזה, ונראה שיניח בכניסה למקום שהוא עיקר דירתו ואם דרים שם כמה אנשים יניח בכניסת המקום שדרים בו יותר אנשים או האנשים הכי חשובים, וישקול אח חשיבותם כנגד מספרם ועל פי זה יקבע מזוזה, ונראה דאם המקומות שוים ואין עדיפות ניכרת בזה על זה, שיניח היכן שירצה כיון דתרוויהו חשיבי דרך ביאה, וליכא למימר דכיון דתרוויהו מיקרו דרך ביאה א"כ יקבע בשניהם, דהא מסתבר דדרך ביאה אינו סיבת חיוב מזוזה, אלא הוא דין הקובע היכן הוא מקום המזוזה, וא"כ סגי במזוזה אחת.

ימסמרנה במסמרים

כ"כ הטוש"ע בסעיף ד, והב"י לא הביא מקור לזה, והב"ח כתב דבין לפירוש רש"י ובין לתוס' אינו אלא מצוה מן המובחר שלא תפול ותתבזה, ע"כ, ונראה מדבריו דאין בזה חשש פסלות, אבל הנמוק"י בב"מ קס ד"ה בגובתא, כתב דצריך קביעות, דאילו בלא קביעות פסולה כדאיתא בהקומץ רבה, ע"כ, וכן הריטב"א בב"מ קא: ד"ה דאפשר, כתב דצריך שיקבע לגובתא דקניא במסמרים, ומוכח מדבריו דאי לא קובעה, הוי בכלל תלאה במקל פסולה, ולפי"ז הכי נמי תהא כוונת הנמוק"י הנ"ל, ומבואר מדברי הריטב"א שם דאפשר לבאר כן אף בדברי רש"י, עוד יש להוסיף דדין קביעות המזוזה הוזכר גם ברבינו יהונתן בהלכות קטנות יח ד"ה בגובתא, שכתב דיקבענה בשני מסמרים, אבל לא מבואר מדבריו אם זה לעיכובא.

אם צריך להניח המזוזה לאורך מזוזת הדלת או לרוחבה או באלכסון או חציה שוכבת וחציה זקופה

הטור והב"י בסעיף ו, הביאו בזה מחלוקת, והשו"ע פסק דצריך להניחה אורך המזוזה לאורך מזוזת הדלת, והרמ"א כתב דהמדקדים יוצאים ידי שניהם ומניחים באלכסון דהוי גם אורך וגם רוחב, ויש להעיר דבשאילתות בשאילתא קמה, הביא את כל המקרים שאם הניח כך לא יצא ואח"כ הוסיף שאם הניחה לרוחב מזוזת הדלת כנגר יצא, ע"כ, וברור שצריך להגיה כדברי הנצי"ב בהעמק שאלה, וצ"ל לא יצא דהכי איתא במנחות לג., שאם הניחה כנגר לא יצא, ונמצא מבואר דס"ל כרש"י דהאי כנגר היינו לרוחב המזוזה דכה"ג פסול, ובספר העמק שאלה כתב דסמ"ג כתב דיש להניחה בזקיפה, שכן נהגו העולם, וכ"כ היראים בסי' ת אות כח, דהעולם נהגו כרש"י ונראה הדבר, ע"כ, דהיינו שאין להניחה בשכיבה, וכן האשכול בהל' מזוזה ד"ה ובפסקא (עו.), הביא מגאון דצריך להניחה בזקיפה כס"ת, וכ"כ רב עמרם בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' קנז, והרמ"א כתב שיניחנה באלכסון ויצא ידי שניהם, וציינו דכ"כ הטור והגהות מיימוני ומהרי"ל ותרומת הדשן, ע"כ, ואינו מדוייק דהטור לא כתב להניחה באלכסון אלא חציה בזקיפה וחציה בשכיבה, ומ"מ באמת אינו מוכרח לחלוטין דאלכסון הוא נחשב גם לאורכה וגם לרוחבה ויוצא ידי שניהם, דאולי הוא לא חשיב לא אורך ולא רוחב, ועוד גם אם הוא חשיב תרוויהו מ"מ מנא לן דכשר כה"ג הא מי דסובר דבעי אורך פוסל רוחב וכן להיפך, וא"כ אפשר דהם פוסלים נמי כשהוא גם אורך וגם רוחב, וכ"ש שיש לפקפק הכי בדברי הטור שהמדקדקים מניחים חציה לרוחב וחציה לאורך דודאי אפשר דכה"ג פסול, ומחמת כן לא הביא בשו"ע להאי מדקדקים שיוצאים ידי כולם דאפשר דאינו לא אורך ולא רוחב, ומ"מ כבר הביא הב"י שיש סוברים דצריך להניחה דוקא באלכסון, ויש להעיר דכ"כ האשכול בהל' מזוזה ד"ה וכד (עג.), בשם רב האי דהאי דאמרי' דאיסתוירא כשרה היינו כשמניחה בשיפוע, ע"כ, דהיינו באלכסון, וכן סמ"ק במצוה קנא אות מט, כתב דיניחנה באלכסון.

הרוצה להחליף מזוזתו האם צריך לברך על השניה

האשכול בהל' מזוזה ד"ה ובשעת (עג:), כתב דצריך לברך.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף