מראי מקומות/חולין/פג/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מאירי ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
מראי מקומות
חולין פג א
בארבעה פרקים אלו[עריכה]
הרמב"ם (מכירה פ"ט ה"ז) הזכיר דין זה ופירט את ארבעה הפרקים: ערב יום טוב האחרון של חג, וערב יום טוב האחרון של פסח, וערב העצרת, וערב ראש השנה.
ובטעם שאין שוחטים גם בערב יו"ט הראשון של חג, כתבו התוספות בעירובין (פא: ד"ה בארבעה) אומר ר"ת משום דכו"ע טרידי בסוכה ולולב ואין להם פנאי להרבות בשחיטה כל כך[1].
ובטעם שלא שחטו גם בערב יום טוב האחרון של פסח, כתב רש"י שהטעם שהרבו בשמחה ביום טוב האחרון של חג, מפני שרגל לעצמו הוא וחביב עליהן, ע"כ. וממילא מובן שבערב יום טוב האחרון של פסח אין טעם זה שייך.
והתוספות בעבודה זרה (ה: ד"ה ערב) כתבו בשם יש מפרשים טעם נוסף שהרבו בשחיטה דווקא בארבעה פרקים אלו. ביו"ט האחרון של חג לפי שהוא זמן בפני עצמו וחלוק משלפניו תקנו להרבות בסעודה משא"כ בשביעי של פסח, וגם הקרבנות שבשמיני היו בשביל ישראל וכל החג היו מקריבין נגד העובדי כוכבים. וערב פסח לפי שהוא יום גאולה ויציאה לחירות. ועצרת כדאמרינן בפרק אלו דברים (פסחים דף סח:) הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם. וראש השנה מפני שהוא תחלת השנה מרבים בסעודה לעשות סימן יפה וכמה ענינים עושים בו לסימן יפה כדאמר במסכת הוריות (דף יב.) וכריתות (דף ה:):
- ↑ וכ"כ גם בעבודה זרה (ה: ד"ה ערב).