מראי מקומות/אסתר/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
חכמי צרפת
רלב"ג


אלשיך
טעמא דקרא
מלבי"ם
מנחת שי
שלום אסתר
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מראי מקומות TriangleArrow-Left.png אסתר TriangleArrow-Left.png י

פסוק א[עריכה]

מס על הארץ ואיי הים[עריכה]

הגר"א הביא מכאן ראיה למה שאמרו שמאה מדינות היו ביבשה ועשרים ושבע מדינות היו איים בים. וכך אומר הכתוב 'מס' על הארץ [מ"ס בגימטריה מאה], 'ואיי' הים [ואי"י בגימטריה עשרים ושבע].

פסוק ג[עריכה]

דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו[עריכה]

בביאור כפילות הענין, אמר רבי מנחם מנדל מרימנוב זצ"ל כי יש עסקנים ושרים גדולים שאומרים הרבה ואף מעט אינם עושים. אולם כשמגיע לטובת קרובי משפחתם, לנכדיהם וכדומה, עושים הם יותר ממה שאומרים. ואילו מרדכי היה להיפך. שאילו 'לכל זרעו' נהג מנהג דרך ארץ, שהיה מרעיף להם דברי פיוס וחיזוק, 'דובר שלום', בדיבורא. ואילו כלפי שאר העם, הוא היה 'דורש טוב לעמו', שלא נח ולא שקט עד שפעל למעשה עבורם טובות הנצרכות להם.

בשינוי הלשון 'דורש טוב' לעמו ו'דובר שלום' לכל זרעו, ביאר רבי שלמה קלוגר (יריעות שלמה תהילים לג מז: בפיסקא רננו) שבנוגע לעצמו יאמר על הכל טוב ושלום, אבל בצרות אחרים יצטער ויתפלל עליהם, ולכן 'דורש טוב' לעמו ומבקש אחריו, ואילו לזרעו 'דובר שלום'.


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף