מראי מקומות/אורח חיים/קצד

מראי מקומות אורח חיים קצד

שלשה שאכלו ושכח אחד ובירך דהדין שיכול להצטרף עמהם, מ"מ אינו יכול לזמן אלא אחד מהם יזמן

כן נראה מדברי הטוש"ע והב"י בסעיף א, וכ"כ המנהיג בהל' סעודה (השניים) סי' קנד ד"ה ירושלמי אם.

אחד שיצא לשוק מזמנין עליו והוא דקרו ליה ועני, מה הפירוש

הב"י בסעיף ב, הביא מהראשונים ב' פירושים, א' שיהיה סמוך עד כדי שישמע קולם אם יקראו לו, ב' שיקראו לו שיתן דעתו ויענה לזימון, ויש להעיר דהאשכול בהל' סעודה ד"ה ושלשה (כז.), כתב פירוש נוסף בשם רבנן וז"ל קוראין בשמו כאילו הוא עמהם כלומר שלשה אנו אע"פ שהאחד במקום אחר, ע"כ, ויש לפרש כוונתו בכמה פנים ומ"מ זה פירוש נוסף.

י' שאכלו ויצא אחד לשוק אין מזמנים עד שיבוא אליהם, האם צריך שישב

הב"י בסעיף ב, הביא דאמרי' בש"ס דאין מזמנים עד דאתי לגבייהו, ע"כ, ולא הוזכר דצריך לישב, אמנם הטוש"ע כתבו דצריך לישב עמהן, ויש להעיר דכ"כ הרמב"ם בהל' ברכות ה,יג, וכ"כ המנהיג בהל' סעודה סי' ט ד"ה כיצד, ולפי זה ה"ה דבכל זימון בעשרה צריך לישב.

ג' שאכלו כאחד וכל אחד יודע ברכה אחת כל אחד יברך את ברכתו ויוציא את חביריו

כ"כ הטוש"ע בסעיף ג, והב"י הביא שיש מחלוקת בפירוש הסוגיא ולשיטה אחת אין לדין זה ראיה מהסוגיא, ויש להוסיף דהמנהיג בהל' סעודה סי' ט ד"ה כיצד, כתב דין זה להלכה.

כמה אנשים שכל אחד מהם יודע רק חצי ברכה אין יכולים להצטרף להוציא כל אחד את חביריו במה שיודע

כ"כ הטוש"ע בסעיף ג, וכן הביא הב"י מתוס', ויש להעיר דכ"כ המנהיג בהל' סעודה סי' ט ד"ה כיצד.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף