מראה הפנים/תרומות/ד/ב

מראה הפנים תרומות ד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מי שהיו פירותיו במגורה וכו'. כדפרישית והוא פי' הרמב"ם ז"ל בהמשנה וכן בחיבורו בפ"ז בהלכה ט' והר"ש כתב על פי' זה שהביא דאין הירושלמי מתיישב לפ"ז ופירש פירוש אחר דבפועל שאינו מאמין לבעה"ב מיירי המתני' וכמו שהעתיק הר"ב בפי' הא' וכמדומה שנהפוך הוא דאי דר' הושעיא מפרש דהמתני' איירי בכך מאי עשו אותה כפועל דקאמר הול"ל מתניתא בפועל שאינו מאמין לבעה"ב ובלאו הכי נמי דוחק גדול הוא לומר דטעמייהו דחכמים דלא הפריש הבעה"ב אלא לפי חשבון סעודה זו והשאר במתנה בעלמא הוא דיהיב ללוי ולעני הא כיון דבעה"ב זה אינו נאמן על המעשרות מהיכי תיתי לתלות ביה דבמתנה יהיב להו ובכל מקום דאיירינן באינו נאמן על המעשרות מפני שרוצה להחזיק לעצמו הוא ואם זה נותן במתנה למה לא נאמר שנתן להם בשביל המעשר ואין לנו לפרש המתני' כ"א כפירוש הרמב"ם ור' הושעיא מדמה האי דינא דעשו אותה כפועל שאינו מאמין לבעה"ב כדפרישית בפנים והא דמדמי לפועל ולא קאמר סתם למי שאינו נאמן על המעשרות משום דלא התירו לאכול אצלו ובתיקון התנאי כ"א בשבת כדתנן בדמאי שם ובפועל לעולם הדין כן הוא לפיכך נקט עשו אותו כפועל ועוד דנלמד מענינו הוא דקאמר הש"ס בתרה פשיטא הדא מילתא וכו' משמע דטעמא דמתני' נמי משום הכי הויא ופליגי אם חוששין שהמעשרות אינן קיימין או לא שוב מצאתי בתוספתא בהדיא כן דבהא פליגי דגריס בפ"ה מישהיו פירותיו במגורה ונתן סאה לבן לוי וסאה לעני מפריש שמונה סאין ואוכלן בין שהיתה אותה סאה קיימת בין שלא היתה אותה סאה קיימת מפריש עליה ואוכל דברי ר"מ וחכ"א אם היתה אותה סאה קיימת מפריש עליה והולך ואם לאו אינו מפריש אלא לפי חשבון:

פשיטא הדא מילתא וכו'. חלוקה הראשונה דפשיטא ליה כדפרישית בפנים היא דמיירי שלא נתנה להכהן דאי בנתנה כבר נתנה וגדולה מזו אמרו דבתרומה ביד כהן לא מצי למיתשל עלה כדאמרינן בריש בכל מערבין ובנדרים (דף נ"ט) אלא דאכתי לא נתנה והלכך אמרינן דמסתמא לא היה דעתו לקוראה תרומה אלא כדי לתקן הכרי וכיון שנשרפו לא היה דעתו שתהיה תרומה ובטלה ונשארה טבל וצריך לתקנה וה"ה במעשר וכי אצטריך משום סיפא הוא דאצטריך דמהו דתימא כיון שנשרפה התרומה ולא קיים נתינתה וכן במעשר נשארו הפירות בטיבלן קמ"ל דלא דכי אמרינן בפ"ג דגיטין המפריש פירות להיות מפריש עליהן תרומה ומעשרות וכו' ואם אבדו ה"ז חושש לכל מה שתיקן וכחכמים דהתם כדפסק הרמב"ם בתרומה בסוף פ"ה מתרומות ובמעשר בפ"ז מהלכ' מעשר הלכה ד' היינו משום דחוששין אנו שכבר אבדו קודם שהפריש עליהן אבל הכא מכיון שכבר הפריש התרומה והמעשרות ואח"כ אבדו ונשרפו כבר יצאו הפירות מטיבלן כדקאמר קדשה התרומה למפרע וזה מבואר ג"כ בדבריו ז"ל בסוף פ"ה דתרומות שכתב שמא לא הפריש עליהן אלא לאחר שאבדו וא"כ אם הפריש מקודם מהני וזה פשוט ועיין מה שכתבתי מענין הדין הנזכר בפ"ג דגיטין בהלכה ח' לדעת הרמב"ם בזה בס"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף