מראה הפנים/תענית/ג/א

מראה הפנים תענית ג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

סדר תעניות האלו. אבל צמחים ששנו. התם בגמרא דף י"ט גרסינן אמר רב נחמן דווקא נשתנו אבל יבשו לא פשיטא נשתנו תנן לא צריכא דאקין מהו דתימא אקנתא מילתא היא קמ"ל. ופירש"י ז"ל בלישנא קמא יבשו לא צריך דמכאן ואילך לא יועיל והוא תפלת שוא. ל"צ דאקין שעלו כקנה שנתקנו מעט לאחר שנתייבשו מהו דתימא אקנתא מילתא היא דכיון דנתקנו מעט אם יתפללו מועיל לה קמ"ל רב נחמן דאקנתא לאו מילתא היא. והרמב"ם ז"ל כתב בפ"ב מהל' תענית בהל' י"ו תבואה שצמחה ונמנע המטר והתחילו צמחים לייבש הרי אלו מתענין וזועקין עד שירדו גשמים או עד שיבשו הצמחים. וכתב הה"מ שפירוש הגמרא לדעת רבינו דיבשו שוב אין בהם תקנה ואחרית ואפי' עמדו בקנה שלהם ויבשו והיינו אקין שהזכירו בגמרא ולזה הזכיר רבינו יבשו סתם וכן פירש הראב"ד ז"ל ויש בזה פי' אחר לרש"י ז"ל וזה עיקר עכ"ל ור"ל דרש"י פי' עוד ל"א יבשו לא דממילא חוזרין. ל"צ דאקין שעלו בקנה מהו דתימא אקנתא מילתא היא. דכיון שעלו בקנה ועדיין לא בשלו כל צרכן ודאי אי לא מתריעין תו לא גדלי קמ"ל דלאו מילתא היא דאע"ג דאקין אכתי גדלי טפי. והנה לדעת הה"מ מפרש הרמב"ם כפי' קמא דרש"י וכ"כ ב"י סי' תקע"ה על דברי הטור שם ומפרש רבינו דיבשו אין בהם עוד תקנה בשום פנים ואפי' ראינו שנתקנו מעט לאו כלום הוא כי לא יצלח לכל וכן פירש"י בחד לישנא וכך הם דברי הרמב"ם והראב"ד וכתב הה"מ ושכן עיקר ודברים אלו לכאורה קשי הבנה הם דאם דעת הרמב"ם לפרש כפי' הא' דרש"י א"כ מה זה שכתב מתענין וזועקין עד שירדו גשמים הרי לרש"י לפי' הזה תפלת שוא הוא אם לא שנאמר דהא דכתב הרמב"ם מתענין וזועקין היינו בעוד שלא יבשו לגמרי וזהו שכתב והתחילו הצמחים לייבש דעדיין מהני להו תפלה ומתענין וזועקים עד שירדו גשמים ויתקנו לגמרי. או עד שיבשו הצמחים כלומר שיראו שיבשו לגמרי דאז אין להם תקנה עוד ומפסיקין מלהתענות ולזעוק דאין זה אלא תפלת שוא וכך הם דברי הטור שכתב שם אבל אם ירדו ברביעה הראשונה וצמתו העשבים וכמשו מתריעין מיד ומתענין בה"ב ונוהגין בהן כל חומר שבעה האחרונות אבל יבשו לגמרי אין מתענין שאין בהם עוד תקנה. והרי זה בכלל דתנינן אבל צמחים ששנו וכו' היינו ששנו והתחילו לכמוש ולהתייבש דאכתי יש להן תקנה ומהני רחמי:

תני כשם שמתריעין עליהן בשאר ימי שבוע וכו'. הרמב"ם ז"ל לא הביא לזה ונראה משום דגרסינן בברייתא הובאה בבלי פרקין דף יט ע"ב מתריעין על האילנות בשאר שני שבוע וכו' רשב"ג אומר אף על האילנות מתריעין על הספיחים בשביעית מפני שיש בהן פרנסה לעניים וא"כ איכא למימר בהאי תוספתא דתני כשם וכו' לא אתיא אלא כיחידאה ולא קיי"ל כוותיה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף