מראה הפנים/שבת/י/ה

מראה הפנים שבת י ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הדא דאת אמר בשצריכין לכיליין כגון אילין תותייא וכו'. הראב"ד הביא לזה בהשגות בפ' י"ח בהל' כ"ח על מה שכתב שם הרמב"ם לדין דהמשנה בסתם וכתב בירוש' מפרש כהלין תותים שהן צריכין לכלים. וכתב הה"מ על זה ואיני רואה כן דרך גמרתינו אלא כל מידי דמבטל ליה לגביה אעפ"י שאינו צריך לו פטור והכין משמע בהדיא פרק נוטל עכ"ל ואני איני רואה שום משמעות בפ' נוטל לזה שיהא מוכרח משם לסברא זו והתם בריש הפרק מייתי סייעתא להאי דרבא בהא דקאמר הוציא תינוק חי וכיס תלוי בצוארו חייב משום כיס דלא מבטל ליה לכיס לגבי תינוק וקאמר עלה תניא כוותיה דרבא המוציא כליו מקופלים ומונחים על כתיפו וסנדליו וטבעותיו בידו חייב ואם היה מלובש בהן פטור המוציא אדם וכליו עליו וסנדליו ברגליו וטבעותיו בידיו פטור ואלו הוציאן כמות שהן חייב וא"כ סיפא דהברייתא כהאי דרבא שאם האדם הנישא על גביו אינו מלובש בהן חייב המוציאו דלא בטלי לגביה ואם היה מלובש בהן פטור דבטלי לגבי האדם ואינו חייב עליו שהחי נושא את עצמו וכ"פ הרמב"ם בפ' י"ח בהל' ט"ז והשתא לכאורה איפכא משמע מכאן דדוקא כשהוא מלובש והן לצרכו של הנישא אז בטלי לגביה ואם לאו לא בטלי וחייב על הכלים. וה"ז דומה להא דהכא דדוקא בשצריכין לכליין אז בטל להפחות מכשיעור ופטור אף על הכלי ואם לאו חייב על הכלי ונהי דמצינן למידחי דשאני התם שאפשר לו להוציא האדם על גביו מבלתי שהוא מלובש בכליו אבל הכא אי אפשר להוציא התותים מבלתי הכלי מכיון שהן רכים וסורטין את היד או מלכלכין אותו מכל מקום לא מצינו שום ראיה משם שאפי' הוציא שאר מיני פירות שאין הכלי צורך להם דנימא נמי דבטלי לגבי הפירות. אלא דהנראה לנכון לתרץ דעת הרמב"ם דלא חילק כהאי דהכא מפני שהוא ממקומו מוכרע דלא כהאי דהכא דגרסינן התם בפרקין דף צ"ג על המתני' ת"ר המוציא אוכלין כשיעור אם בכלי חייב על האוכלין ופטור על הכלי וכדפירש"י שהוא טפילה לאוכל ואם היה כלי צריך לו להשתמש תשמיש אחר במקום שמוציאו שם חייב אף על הכלי ש"מ אוכל שני זיתי חלב בהעלם אחד חייב שתים בתמיה וכו' אלא אמר רב אשי כגון ששגג בזה ובזה ונודע לו וחזר ונודע לו ובפלוגתא דר"י ור"ל והשתא קשה דמכיון דחזינן דעיקר כוונת התנא בהאי ברייתא להשמיענו דקיי"ל כהאי מ"ד דידיעות מחלקות לחטאת ואי איתא דלא אמרינן הכלי בטל לגבי האוכל אלא דוקא בגוונא שהאוכל צריך הוא להכלי שא"א להוציאו אלא בהכלי למה ליה להתנא לאהדורי בסיפא ולמימר אם היה הכלי צריך לו להאדם לתשמיש אחר דחייב אף על הכלי לישמועינן רבותא טפי דאפי' בשאין צורך להאדם לתשמיש אחר אלא שהאוכל הוא צריך להכלי חייב שתים על האוכל ועל הכלי וג"כ בשנודע לו וחזר ונודע לו אלא ודאי דהא ליתא דלעולם אמרינן שהכלי בטל לגבי האוכל ואפי' בשאין האוכל צריך לכלי ואינו חייב אלא על האוכל וא"כ אם האוכל הוא פחות מכשיעור לעולם הוא פטור ומכאן הוא דמוכרח דהש"ס דילן לא מחלק כלום בהאי דינא וזהו טעמו של הרמב"ם שסתם ולא חילק ומה שלא הביא הרמב"ם לדינא דהאי ברייתא שאם הוציא כשיעור אינו חייב אלא על האוכלין פשוט הוא דכבר שמעינן לה מדינא דמתני' בהוציא קופת הרוכלין אע"פ שיש בה מינין הרבה אינו חייב אלא אחת דכולה חדא הוצאה היא וכמו שהביא שם לזה. ומילתיה דרב אשי דידיעות מחלקות כדאוקי להסיפא דהברייתא כבר ביאר זה במקומו בריש פ"ה מהל' שגגות:

תיפתר במת עכו"ם שאין בו ריח רע להוציאו לכלבו. מכאן מוכח דמת עכו"ם אינו אסור בהנאה וכבר הבאתי לזה בחיבורי על סדר נזיקין בפ"ק דב"ק בהלכה א' ד"ה יצא אדם שאין לו הנייה במותו והרחבתי שם הדבור בענין הזה ובכמה עניינים היוצאים מתוכו והבאתי שם לביאור הסוגיא דהכא ודלא כמו שפי' לפי סברתן מפני שלא ראה לפרש על הסדר וכבר הודעתיך בהרבה מקומות שא"א לעמוד על האמת אלא למי שידע לפרש לכולא דהאי ש"ס ועל הסדר. וכאן הוספתי לבאר להסוגיא בקצת יותר ביאור כמו שתראה בפנים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף