מראה הפנים/שבת/טז/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png טז TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הדא אמרה לצורכו ולצורך ישראל אסור וכו'. יש לפרש להא דבעי ר' יוסי למידחי שנייא היא וכו' כלומר דמהכא לא תפשוט די"ל משום דא"א בענין אחר וכי היה יכול שמואל לומר לו אם צריך לך צא והשתמש לאורו והלא ביתו של נכרי היה ואין מטריחין וכו' ולעולם בעלמא אפשר דלא בעינן שיהא ניכר דלצורכי הוא דאדלקה אלא אפי' לצורך עצמו ולצורך ישראל נמי שרי ואהדר ליה ר"א אי משום שאין מטריחין א"כ למה הפך שמואל אפוי אחר כך כשראהו קירא בשטרותיו ונהנה גם שמואל מאורו היה לו לשמואל להחמיר על עצמו אלא ודאי דניכר היה שלצורך עצמו בלבד הוא דאדלקיה והפך שמואל אפוי ונהנה משום דנר לאחד נר למאה אבל היכא דלא ניכר הוא בזה אפי' עושה לצורכו ולצורך ישראל אסור. והכי משמע נמי מהתם בהאי עובדא דשמואל דלצורך שניהם אסור דקאמר כיון דחזא דאייתי שטר וקא קרי אמר אדעתא דנפשיה הוא דאדליק אהדרינהו איהו לאפיה גבי שרגא וכלומר אדעתא דנפשיה בלחוד וכך נראה דכל בכה"ג כשהוא מחצה על מחצה אסור כדמסיק מהא דנר הדלוק במסיבה וכו' דלעיל התם וכ"פ הרמב"ם בפרק ו' בהלכה ד' וע"ש. והרשב"א רצה להגיה כאן מותר במקום אסור וע"ש שאין דבריו מוכרחים ואין פירושו מבואר ואין להאריך:

הדרן עלך פרק כל כתבי
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף